קל וקשה
---------
זה קל ביותר להאשים מישהו שאינו חושב כמותך
(או שגדל בסביבה תרבותית שונה משלך)
בעבודת-אלילים או בכפירה.
הרבה יותר קשה הוא למצוא את המכנה המשותף
(שבכל-זאת קיים)
בינו ובינך.
[ליצירה]
ושוב אני חוזר ואומר:
זו לא שירה! בבקשה מכם, אנשים נחמדים וחביבים, הפסיקו לקרוא "שירה" לכל מה שכתוב בחרוזים! אתם הופכים את המילה "שירה" למילה זולה, חסרת-ערך ומשקל. קיראו לזאת "שיר-בדיחה", או "מקאמה", רק לא "שירה", רק לא "שירה". בתקווה להיענות-תפילותיי, החזן.
[ליצירה]
מה אומר ומה אדבר...
מעולה, פשוט מעולה... כן, קראתי עד הסוף, אבל לא התעמקתי כל-כך ביצירה, 'כי אין לי ראש עכשיו'... אבל לומשנה... (כמעט) כל יצירה- כבר מהמשפטים הראשונים בה אפשר לחוש, אם היא גדולה או לא. כבר מהמשפטים הראשונים ביצירה זו, חשתי שזה משהו גדול באמת. מחזק את ידייך, הראל.
[ליצירה]
אומר רק זאת:
אולי זה באמת פגם שאין אנחנו מפנימים את מהותו של היום הזה כל-צרכנו, אך גם צריך להפנים את הדברים מבחינת הפרספקטיבה הרחבה שלהם. גאולת-ישראל כפי שהינך יודע- היא 'קימעא קימעא'; לאט-לאט. צריכים אנו להפנים בתוכנו ידיעה זאת. לדעת, שתהליכים מורכבים, יסודיים, אינם קורים 'מהיום למחר', הם עלולים להימשך הרבה הרבה זמן... לכן- וודאי שצריכים אנו לבכות על חורבן הבית, אין ספק בדבר, אך יחד עם זאת- שתהיה בנו ההכרה ה-מ-ו-ח-ל-ט-ת וחסרת הפשרות, שיום יבוא (גם אם ייקח לו הרבה זמן להגיע), ועם ישראל יגיע לגאולתו הנכספת. שבוע-טוב לכם, הראל.
[ליצירה]
אוי פרנוסה...
נו רב זונדל, הצלחת להטמין קצת דולארים מתחת לשטיח?... חיוך נסוך לו על-פני... נו שוין! גמח"ת (לא...זה לא "גמ"ח תמרוקים" או משהו כזה...) ממני, הראל.
[ליצירה]
אחרי שקראתי
את הסברך המפורט, וחזרתי וקראתי את הבית האחרון- הבנתי את כוונתך. אבל גם אם אין מבינים את המסר שניסית להעביר- השיר עדיין מ-ה-מ-ם! שלא לדבר על כל הרימוזים משיריה של רחל: "סתור-שיער כתינוק" וכו'. אהבתי מאוד מאוד מאוד, החזן.
[ליצירה]
יפה, אהבתי.
המדרש על המאורות ואימרתם של חז"ל- אכן הולכים יד-ביד ומשלימים זה את זה! ו-כן, גם אני חושב שהרבה מאימרותיהם של חז"לינו הם פאראפראזות ותגובות לאימרותיהם של חכמים יווניים ורומים. בהחלט שווה בדיקה!
[ליצירה]
תגובות