בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
כמו,
כמו שבלילה סהור, הייתי מסתכלת על הירח מחלוני, וחושבת שהירח יקשר בינינו, ושגם הוא עומד עכשיו ומסתכל על הירח ו... אולי חושב עלי?
אבל זה היה כשמושא האהבה לא ידע שהוא כזה (:
כמו כאן, אבל פחות.
[ליצירה]
מישי, את קרועה.
מזכירה לי את וויצמן עם משפטו האלמותי-
נו, אתם יודעים.
טוב, רק בשביל לצאת ידי חובה-
אם אני אני בגלל שאתה אתה, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני בגלל שאני אני ואתה אתה בגלל שאתה אתה - אז אני אני ואתה אתה.
עכשיו תקראו הפוך ואז תדעו מי באמת רצח את רבין.
יאיר, אתה גדול!! כל כך מעולה, ממש- מצטרפת ליהיה טוב.
[ליצירה]
היי.
מה הקטע שהעוגה מיוחדת ולא נפגמת אם היא פחם? יופי, תפילו אותה. ביג דיל.
סתם. לא משנה. תעזבו.
הוצאת רגשות.
בזמן האחרון אני כותבת יותר למגירה מה שנקרא, אבל הרגשתי צורך לשים את השיר הזה.
(אגב, אם תוכלו בבקשה ללמוד היום משהו לעילוי נשמתו של סבא שלי שנפטר, אודה לכם מאוד. יוסף בן שרה.)
[ליצירה]
רוצה לבכות?
תשאיר את העיניים פקוחות פקוחות בלי למצמץ, זה יבוא גם עם כל האפקטים הנלווים, העיניים האדומות והכל. למען האמת- אפילו עם העצב. תופעה מעניינת. כשאתה בוכה, גם אם זה לא אמיתי, אתה נהיה עצוב. ולהיפך. אם תחזיק חיוך מאולץ, תהיה שמח- אפשר להסתכל על זה כסוג של דיסוננס קוגנטיבי- איך זה יכול להיות שאני עצוב, הרי אני מחייך. מסקנה: אני צריך להיות שמח. ואז נהיים שמחים. ולהיפך.
השיר ממש יפה, אהבתי את ה'הצפתי מבט'!!
תגובות