בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
היי,
זה לא מתאים. המטריפים לא שייך. ולתאר שקיעה כתפוז, לא הכי רומנטי בעולם. רבדים של צבעים? למה לא גוונים, הדבר המקובל?
יש כאן יציאה אל מול המוסכמות. לא עיניים; שפתיים. וזה עוד מילא. השקיעה מלאת רבדים, כמו ציור של אקריליק. מורכבות. לא מחמאה, עובדה. תפוז. שפתיים. לא מקובל.
חביב, השיר.
שבוע טוב.
[ליצירה]
ערכים מוחלטים?
האם ערכים מוחלטים נובעים מאחורי כל התאבדות כזאת?
זאת הנקודה, אני חושבת.
חוסר האונים של המתאבד. הם אנשים חלשים. כמו אנשים שמתאבדים מטעמים אחרים. מנצלים אותם. אני חושבת שהיצירה באה להראות ש - ערכים מוחלטים הם לא תמיד הסיבה. (והייתי הולכת עוד ואומרת שאפילו לרוב.)
(ולקרוא חצי יצירה? נו נו נו.)
תגובות