אל דאגה,
החיוך טרם מש מפניי,
גם עת יזלו דמעותיי
יקוו הן בקצות שפתותיי,
הלוא הן-
חיוכי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו!!! אהבתי כ"כ, הקצב, הזרימה. בתור אוהבת גאז' ופריקית של שירה- חייבת לומר שבעיני זו יצירה נפלאה! [ליצירה]
- [ליצירה] דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק. אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה..... שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?! רק טוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שינוי מבורך, זה מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא ראיתי ביצירה זו תיאור סיטואציה, לא מוסווית בשיר, התוכן ברור, מובן ומעורר הזדהות, אני פחות רואה זאת כשיר. יש ליורש העצר שם? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר! אביבוש- מתבקש עוד בית, לפני הבית האחרון, נשארתי עם טעם של עוד, כאילו היצירה לא מוצתה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! זורם, מתנגן- יפה כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] האמת שמזכיר... למה כוונתך? [ליצירה]
- [ליצירה] א. סיווג היצירה אינו מתאים שכן מדובר ביותר (!) ממשפט אחד. ב. מדובר בכמה משפטים אחד, מורכבים וקשים לקריאה. צריך לנסות לשבור אותם, או לפשט, זה לא זורם ולא ברור... [ליצירה]
תגובות