[ליצירה]
דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק.
אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה.....
שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?!
רק טוב :)
[ליצירה]
יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה...
תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים.
תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!!
ובעצם- מי אני שאשפוט?
ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה...
היה בטוב,
איה :)
[ליצירה]
מקסים,
הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה.
בנוסף-
"מדי שנה
בט"ו באב
הירח מלא.
גם אני
ירדתי לכרם..."
גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב.
מקסים.
[ליצירה]
כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב
תגובות