קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הסיום של הראשון מנמיך (מבחינת הכתיבה) לקריאתי.
השני מצא חן בעיניי
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
ורימון מנץ כתריו
יבשר שקיעת זהב
אך מציעה שינוי קטן
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
(הסיום כל כך חזק, ששתי השורות אחריהן מיותרות)
[ליצירה]
האם מותר לי להציע? (כי אהבתי)
נגעתי טיפה
שמי ברזל הכהו המים
שמי חלד הבהירו
החיוך אבד
על פני הגלים
במימי האוקיינוס
שילחתי
אלף מילותיי הארוזות
חזרו
באדוות רכות
אריזות ריקות.
[ליצירה]
אל ראש ההרים אורורה תעפיל
בשמחה רבה ובגיל
לא חשוב אם אין ים
לא חשוב אם זמנה תם,
ירושלמי יקח מסוקים
הממשלה תקציב מענקים.
מובטלים מהלשכה יקח
ואותם לאורורה ישלח,
יעבדו קשה בסבלות
תוך כדי התעלות,
יסחבו ספינה ביבשה
ללא תנאים ובלי כל דרישה
וירושלמי יאבק על זכויות
של בני אדם אחרים וגם חיות
עד יעברו להרי אררט
כי אורורה עם כל הכח
זו בעצם תיבת נח!!
[ליצירה]
פצצת לבלוב גנים?
נשמע מאוד מעניין, צריך לעבוד על טיל מלא בזרעי כלניות ופקעות נרקיסים ורקדפות, למלא אותו במים ואדמה ולכל מקום שיגיע, יתפרק ויהפך לעציץ קסום
[ליצירה]
כה פיוטי, אהבתי את השפה הגבוהה ואת הזרימה של השיר:
נותר לי קצה שורש
בשפל הטוֹר
מעט מדבשו היה לו מלוח
וחֵבֵל הדשן
בִּבְכי ומספוא
היה אז ללב הדמים השכוח
[ליצירה]
---
כל אחד עובר את זה, וגם מבנה השיר מעיד על כך:
בתחילה יש את הסיעורין, המילה שסותמת את צינור המוזה נפלטת ובעקבותיה מילים נוספות ושטף אדיר של רעיונות עד הגדר שעוצרת :-)
חינני כתמיד :-)