צו לצו
נותן אותותיו
קו לקו,
זעיר פה, זעיר שם
קו הפריחה יושלם
והטבע האומן
כצייר מיומן
מתווה את רזיו
חמדת נופיו
האחו במורד ההר
מצייר אביבו
עד דרך כוכבו
כשתגיע שעתו
ישנה נתיבו
והנה עולים פרחיו
עולים פרחיו
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
[ליצירה]
,אתה ראית אותו בדרך לחנות, אתה פותח את השיר בדבש וחלב ו שאתה רואה אותו(את מוטי) בדרך לחנות המכולת,שם אתה קונה דבש וחלב, דבש וחלב מסמלים את שבח הארץ ואת האהבה במיטבה, והנה הוא חזר מצרפת (כפי שמתברר בהמשך) לארץ זבת חלב ודבש אחוז ביד אהבתו יד ביד, אמנם לפי השיר הוא יצא קרח מכאן ומכאן -משמע כי הקריח פיזית וגם הקריח מבחינה חומרית אולי כספית..
מעניינת ההקבלה:
חלב ודבש
קירח מכאן ומכאן
[ליצירה]
לשם שינוי
אמנם איני מסכים עם הירושלמי ברבות מיצירותיו ואף אני חושב כי הסגנון חוזר על עצמו חזור והחזר כאהבת מחזר...
אך לבחור מתוך המכלול של השיר את המילה אסקופה ובכך להתעלם מתוכנו החשוב של השיר-לא נראה לי הדבר.
השיר מדבר על נושא כאוב ביותר והוא הרס הטבע ויערות העד על ידי האדם-דבר הגורם לדלדול האוויר לנשימה ולהרס שכבת האוזון .
חשוב מאוד להעלות זאת
תגובות