שמרנו אל
משנאה עצמית
מסילוף אמת
מהשוואות אומללות
מבורות עצומה
כי
דוקרות הן כמדקרות
צורבות בפצע הפתוח
זורות בו מלח
גם לאחר דורות
רחם עליהם
מיום זיכרון זה
עד יום זיכרון הבא,
החונן לאדם דעת
ומלמד לאנוש בינה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אולי שניהם כותבים באותו מקום. זה בהחלט יכול להיות. אני שמעתי על כמה שכותבים תחת שם משותף. וזה דווקא בסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] דיק לוש- בתחילה- כשהיה ברוסיה, שמו של ירושלמי היה סלאבא. ומכיוון שבא לארץ ואחז בדעות ציוניות - אפילו ימניות קיצוניות, שינה את שמו מטעמים ציוניים לשמואל ירושלמי. ואולם דא עקא- הבחור עבר לשמאל הקיצוני ביותר. הדעות השתנו אך השם נשאר. [ליצירה]
- [ליצירה] איכלו גבינות ושתו יין, האם הדובר בשיר הוא מדביר העכברים הבא לחסל את מזון המזווה? וכאן באמת אתה מביא רמז: "תמותו מות טמאים" כי העכבר הוא שקץ וחיה טמאה [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד! אהבתי ואני עומד לכתוב משהו בסגנון משה בואנו... [ליצירה]
- [ליצירה] שנינו כדג עם כנפיים יש משהו מאוד ציורי בשיר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד מקבלים את מה שלא רוצים? לא כך? [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע [ליצירה]
- [ליצירה] הולכת בנתיבים של דרכי ההתקשרות בכל שפה בה תמצאי לנכון, העיקר שתוכלי לתקשר, ליצור מגע חוץ. אך הדבר לא עלה, נדמת לעולמים נלקחת לעולם אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ונצואלה אין דומה לה הולה... פמפרמפמפם :-) [ליצירה]
- [ליצירה] סודות כשוקולד מריר, דימוי מקורי שאומר כי מתוך הדמעות והצער בוקעת נחמה מתוקה בצורת שוקולד [ליצירה]
תגובות