עמוד השחר ערפילי
חושף דוק קרני שמש
ושני לבבות תועים
דרכם זה אל זה
מבין סלעי מגור
חשופים ושוממים
אהבה אדומה ותוססת
תזרח ותחלחל
כיין ישן נושן
הנמסך ומוסך
שיכרון אהבה ועלומים
לקול חליל רועים
העולה ובוקע מן הגיא
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי האהבה הסוערת והנעימה בהתגלמותה.... [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מאוד אהבתי: "ושני לבבות תועים דרכם זה אל זה מבין סלעי מגור חשופים ושוממים" רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים. משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי) העקידה. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מאוד אהבתי: "ושני לבבות תועים דרכם זה אל זה מבין סלעי מגור חשופים ושוממים" רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים. משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי) העקידה. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגיש שונה מבדרך כלל נכון? יש פה משהו קסום ונוגע. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הגומחיות, האינטימיות, קסם המילה הכתובה ישר כח שיש שיר כזה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המשובים תבורכו בברכת יצירה [ליצירה]
- [ליצירה] הדחוי מול המקובל, הציפיה לגמול מול הכשלונות המתמשכים של הצד הדובר בסיפור וההצלחות של הצד השני. סיבוך של הסיפור, והתרתו. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] שיר כיסופים קלאסי אל האהובה אל האדמה שכולה כחול לבן [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מזכיר את השיר של זהר ארגוב: עכשיו אני לבד היכן השיר שלי אבד חזור אליי מהר איני רוצה פזמון אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] --- נוגע לא נוגע אכן כך מסתבכים בקוצי השושנה אך לבסוף אינה עונה [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג- הפתעה ואולי -לא היו הדברים מעולם! והעכבר ישב במאורתו -נכלם! כי לא השיג גבינה על המדף והחתול אחריו -רדף! ואולי אני- אותו אחד! שמואל ירושלמי -המיוחד? אולי זה כמו שני קוני למל שאחד תפילה ממלמל והשני את פחימה מהלל? ואולי זה אני -שני פרצופים האחד ראשו בשרעפים והשני עושה פרצופים? האחד אביב והשני סתיו אחד סימני קריאה ממחסן גנב ושילב אותם בעל פה ובכתב והשני לכתוב שירה- אהב והכל שקר או כזב? ועד שלא יקום האחד העולמי ויגיד : אני שמואל ירושלמי אעז לומר שזה אני! התם הזאב בעור הכבשה או - הגופיה שבתוך הכביסה אולי כבר חמש שנים על כולם אני עובד את טלי פחימה מעודד ובלילה אביב וסתיו הרומנטיקן המצודד? אני דר' ג'קיל ומיסטר הייד אחד דרוויש והשני לא נחמד! אז אפצח בזמר ורון זה הזמן לצאת מן הארון! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר המחובר בכל רמ"ח אבריו אל הנוף ואל המרחב ואל אמת המים הציורית יפה היטבת לתאר! [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה! שיר היסטורי עם מוסר השכל :-) כה לחי ו-מצטער שלא התפניתי להגיב על שירך ולגאול אותו מבדידותו [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וגם את תקבלי את הניתוח החודשי של אביב וסתיו ... עודני זוכרת, השמש פיזזה אז בטבור של שמים ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ מה נורא יותר-? השיר נפתח ב"עודני זוכרת" משמע הדוברת בעיני רוחה שולחת אותנו אל נחלות העבר. השמש פיזזה בטבור של שמיים - השמש רוקדת וצוהלת - אולי על חשבון האנשים הסובלים מחום או שמא היא שמש מפזת ונעימה? של חורף. השמש ומצמוץ חצי העין לעומתה כפראפרזה. העין נצרבת מרוב אור ולכן על הדוברת לצמצמה ולמצמצה. ואז באה השאלה: מה נורא יותר? להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיני -האם לשמוח במאור עיני אל מול מאור השמש או לאבדו סתם כך. ושמא (אני מפרש פירוש חופשי) שהשמש תהיה לי לעין ועוד עין ושתראה במקומי את צד הדרך. ואולי צמצום חצי העין מרמז שהדוברת באמצע תהליך אבדן הראייה? צד הדרך - מקום של אמצע החיים. שבו מתרחשים דברים סתמיים בחיי הדוברת. אך איבוד מאור עיניים אינו דבר סתמי. ויש כאן סתירה. [ליצירה]
תגובות