דגל על פני שלג ניתך
והוא חצי קרוע
מוגף אולי מובס
ואין פה ואין מצפצף
זולת המיית הרוח
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] -- יש לי גם לחן למילים... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שני אפונים בתרמיל... זוגיות לטוב ולרע. [ליצירה]
- [ליצירה] בימים של שלווה מברכת על רוח ועל האש- שהם בדיוק ההיפך די בברכה לעשות את ההבדל בין קצה אחד לקצה שני [ליצירה]
- [ליצירה] חומק כערפל, משהו ממשי הופך ללא ממשי כמו חלום, אפילו הבגדים שהם תזכורת ממשית, כאילו חזרו למקומם. באין מזכרת נותר אך השיר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל שמואל ירושלמי במקור: אליעזר בן יהודה מילים: ירון לונדון לחן: מתי כספי כמו המרכסיסט הקנאי לשם הוא קינא לסימני הקריאה ולשם. ובאוניברסיטה במחשב שלא שלו, היה רושם באתרו -תילי תילים מילים מרחפות, מילים עפות, מתגלגלות מן הלשון. ירושלמי, מתי תמצא שידוך הן צעירותך כמעט אפיים שחה והעברית אשר חיכתה אלפיים היא תמתין לך עד בוא כלה לה. שמואל שמואל ירושלמי יהודי מבדח מילים מילים, מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח. אם נם הקומניזם שנים, נו אז מה, הבה נעירנו ונמציא את טלי פחימה, את חקירת השב"כ והבדידות ואת סלובודן שהמית וידע למות. את פלסטין השדודה והעשוקה, כתב במיליון סימני קריאה. ועוד הוסיף מילים לברוא ונוצתו המהירה לא נחה והשפה גדלה ולא הכירה את מראה דמותה את מראה דמותה בבוא השחר. שמואל שמואל ירושלמי... [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה להקי עננים שטים על הרקיע; מעבר לתהומות הרים, השמש עולה. מעל שְדוֹת ירוקים, רוח רענן רוחפת. נחלים ופלגי מים, שבים לתהילה. השיר פותח בשיט לא שגרתי, שיט של עננים על פני רקיע, ואז בא תורו של השחקן השני בהצגה -השמש העולה אל במת היר מבין תהומות ההרים שדומה כי סיימו את תפקידם עוד לפני שהצגת השיר החלה לעלות (כנראה בשיר הקודם היה להם תפקיד מסויים) כעת אנו מגלים את התפאורה של השדות הירוקים ורוח רענן רוחפת ונחלים ופלגי מים השבים אל גדולתם ואל התהילה (מן רטרו שכזה) גשמי חורף, בזעף - מטחו מכה בארץ. הקשת, בענן, קמרונה מתנוסס. הנהרות נישאים על גדותיים. ססגון התפרחת, שטיחו פורש. חלק שני של ההצגה, גשמי חורף מכים ומטיחים, אך לא לזמן רב, כי מיד מופיעה הקשת בענן ואנו שוב מגיעים אל הנהרות ואל שחקן שהיה לו רמז בבית הקודם (שדות ירוקים) אך כאן אנו מגלים מה מכילים השדות הללו (ססגון התפרחת) עמודו של השחר, בלב שממה בוקע. עם רדת הליל, מסך כוכבים נדלק. בשחקים, עדר צאן במרעוליו פוסע. העולם - מבּוּעוֹ לא נפסק... כעת בחלק השלישי אנו מגלים באיזה חלק של יום מדובר, זהו החלק של השחר, וכן אנו מגלים שמדובר בשממה, אולי יש כאן העברה לאיזור נוף אחר, אולי השדות הירוקים היו שממה בעבר... ומיד יש כאן קפיצה אל רדת הליל, ומסך נופל על במת השיר, זהו מסך העשוי כולו כוכבים הנדמים בעיני המשורר כעדר צאן הפוסע (משום שרבים מן הכוכבים הם כמובן כוכבי לכת ) וכאן מגיע הפאנץ' ליין שאומר: "העולם מבועו לא פוסק" כלומר, תמיד יש תזוזה ושינוי בעולם, העולם הוא דינאמי, מעורר השראה בלתי נפסקת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מידת האמונה באדם וההתקרבות ההדדית. אך החשש הכבד מאכזריות הבאה בצורת ציפרני חתול. החתול משמש כאן בגורם אמביוולנטי: מחד הפרוותיות הנעימה שבו,המלטפת. מאידך ציפורניו האכזריות יפה כתבת [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי אתה רעב? אתה רוצה סנדביץ' עם סלט ונקניק? [ליצירה]
- [ליצירה] קופאיות היכונה! במקדד אחוזנה! הרימו דגל השופרסל! שנסו מותניכם! תקתקו אותה בגדול צאו להפסקה וצעדו לכיוון האורורה! יחד עם סטליונקה' [ליצירה]
- [ליצירה] ----- השיר יפה ועדין ונוגע :-) על עולם היצירה הבורא יש מאין או יש מחומר גלם אך לא הבנתי את השורה האחרונה :-) [ליצירה]
תגובות