קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
אולי זה נראה כמו הפואבלוס של ריו? או שמא כמו אחד היכונים הקומוניסטים סובייטים המקשטים את ערי מזרח אירופה (אתה שומע מר ירושלמי???)
אח אח כואב הלב- אני עוד זוכר צחוק ילדים וחבורות חבורות שהיו משחקים באיזור בכל מיני משחקים ותעלולים ובניית בית מחנה על העץ וכו'
הכל נדם ונעלם...
[ליצירה]
----
מקסים !
המטאפורה חופייך שוב משייכת את השיר לז'אנר שירי הים והנדודים שאת כה מיטיבה לספר.
"כשמש תסנוור עינינו" קצת לא מובן.
השורה "ביום מן הימים" -חושפת לעינינו כי היה זה רק ביקור חטוף על מנת להתרשם מחופיך :-)
[ליצירה]
היי ותודה על ההארות והמשוב :-)
זכותך לחשוב ולחוות דעה. זה מה שעושה את זה כל כך מעניין.
ולגבי סטודיו של ריקוד. בהחלט יש חלון לא אטום שפונה אל הרחבה. במקרה של בית העם בירושלים.