הייתי כפי שאני
לא הפכתי אחר
נותרתי במקום שבתי
כה בודד ועגמומי
לרגל זה היובל
אני עובר לאחר
להעביר חיי
בנופי דקל וטורקיז
כחלק מן הנוף
כאדוות גלים רכים
כסלע שונית אלמוגים
צופה אחורה בזמן
בעיניים עששות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
----
כל כך נוגע ורגיש!!!
אני אישית קראתי ספר על אדם שכתב על סבלו בשואה ולאחר מכן נודע לי כי הטראומות שרדפו אותו ויצאו מתוך העבר גרמו לו להתאבד.
וכעת, ישהנ הערה אחת קטנה הנוגעת לאותנטיות של התקופה שבאה לידי ביטוי בסיפור הנהדר הזה:
לפני כחמישים שנה היו משרתים כשנתיים וחצי בצבא הסדיר ולא שלש שנים כפי שכתבת :-)))
[ליצירה]
----
חבלי משיח הנה זה בא.
קצת לא הבנתי את הקשר בין משיח לכדור בראש, אך אולי זה אחד מסוגי השירים בו הקורא אמור להשלים את התמונה בכוחות עצמו :-)
תבורך!
[ליצירה]
---
תודה על התגובות :)
כשנדם רעש התותחים יש זמן לאהבה :)))
כפי שאומר שיר נהדר של אריק איינשטיין:
זהו שיר אחרי מלחמה
הוא תמיד מחזיר לי סיבה
היא מחכה
אהובה כבר חוזר
זהו שיר שבא אחרי המלחמה