לגעת בצליל
לחוש באומר
לנשום ריח פריחה
עד בלי די
לפני שתקמול
לרחף מעל
ראשי הרים
אווירם הצח
ופלג דק יורד
בינות לנענע משובלת
וקנה סוף
לראות אותה
הולכת, מתרחקת
מעבר לגבעות הגיר
מעבר לסכר האוגם
ולדעת
שהיא תשוב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
----
כל כך נוגע ורגיש!!!
אני אישית קראתי ספר על אדם שכתב על סבלו בשואה ולאחר מכן נודע לי כי הטראומות שרדפו אותו ויצאו מתוך העבר גרמו לו להתאבד.
וכעת, ישהנ הערה אחת קטנה הנוגעת לאותנטיות של התקופה שבאה לידי ביטוי בסיפור הנהדר הזה:
לפני כחמישים שנה היו משרתים כשנתיים וחצי בצבא הסדיר ולא שלש שנים כפי שכתבת :-)))
[ליצירה]
---
לאה.
אני כמובן לא מדבר על כ ל השמאל, כי יש שמאל שפוי ויש שמאל מתון.
אני מדבר על הקיצוניים הסהרוריים שבהם (כפי שיש קיצונים בימין)
תודה ויום טוב לך :-)