קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אכן
הייתה זו תקופה שלא היה בה הכל, אך היה בה אושר ומרחבי ירוק.
שירך מקסים הוא באווירה שהוא מעלה ובתיאורי הטבע עם כל הפשטות של שנות הצנע.
עתה לצערנו מכסים בטון ומלט את הגבעות ההם
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אשה יכולה להיות גם אשה וגם אש, ניושאין בהחלט יכולים להפוך לאחוזת קבר או לאחוזת גן של שושנים, הכל תלוי בשני הצדדים ובמידת הויתור ובעוד כמה דברים מסביב.
[ליצירה]
יודע מה- כמו שאמרה לפניי ליאורה ברנשטיין הייתי מציע להם להתחלף: למסור לנו את הנכבה שלהם ולקחת את השואה שלנו.
אבל אתה רגיל להשוות ולאחוז במילים גדולות מקומתך בלי לחשוב ובלי לבדוק. היית רוצה לחזור בזמן לשנת 42 או 43 או 44?
היית מבקש לברוח משם כל עוד נפשך בך!
[ליצירה]
אל תאמרו עליה
חשבתי שאתה מתכוון למישהי:
אל תאמרו עליה
שהיא שחרחורת.
ואז שמחתי, חשבתי שעברת לכתוב שירים אנושיים, על סיעורי הנפש של האדם.
התבדיתי.
אבל עדיין אני מצפה
[ליצירה]
נקודת מבט מסויימת, ראייה שלילית הכולאת את האדם בכלוב ומונעת ממנו לראות את חצי הכוס המלאה בחייו
"ומבטיח אני לך"
המשפט שפותח את הבית האחרון, האם הוא צריך להיפתח בו' החיבור?
תגובות