שיר שהחל בעצם כתגובה שלי לשירה של לאה מרחב "הים"
-------------------------------------------------
ים, סלע, רוח
תבניות הנוף,
כל נוף אהבתנו
נושב בסערת רוח
אל תוך הלב
אז יעל בנו דוק שיר
ושורות תיכתבנה
כבדרך הטבע
על גבי נייר
בקולמוס הלב
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ציורי להפליא! מקסים הרעיון למקם את ירושלים על עלה של גפן ברוך שובך [ליצירה]
- [ליצירה] הקבלה מעניינת בין יצחק של אז ליצחק של היום, יהי רצון שנדע עתיד טוב יותר. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] פרי עץ נוטף דם האדם בידו המאכלת: עת לקטוף עת לנטוף [ליצירה]
- [ליצירה] --- בועת החופש הכלואה בינות סורגי מתכת וביבר זכוכית אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יא לובוצקי :-) "כבר קרוב היום של דמעות פרידה.." [ליצירה]
- [ליצירה] --- דבר אחד: להווי ידוע כי בעת חמסין אין השלכת שורה.. ואם כן, מדוע רשמת : "הכל מצהיב, כיד דמיונה של השלכת" אמנם ישנה תופעת שידפון השורה בתכסית הקרקע, העלווה הירוקה הופכת צהובה, אך שלכת מן העצים אינה בנמצא, ההיפך הוא הנכון: הגידולים הרב שנתיים משגשגים [ליצירה]
- [ליצירה] איתני הטבע מול הנעורים. המעיין מול היער הניגון מול האובדן יצירות מדהימות - חבל שלא גיליתי אותן קודם! [ליצירה]
- [ליצירה] עיניו הדומעות של צ'לו - כל מיתר דמע, כל המיה נשימה כתיבה נהדרת [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, כתוב היטב [ליצירה]
- [ליצירה] רק החופים ישארו רחוקים עת תקרבנה ידיים רק האיים ישארו נטועים במקומם עת תקרבנה עיניים יפה [ליצירה]
