את פוכרת ידייך
יחד הן יוצרות
בריכה.
אני מביט בהן
בפכירה יש מים:
הולכים ומתרוקנים
זליגה כלפי מטה
בפכפוך ובטפטוף
לריק
אני לעצמי אומר:
עמי תקווה כנה
כי האהבה שבך
לא תיטוף לריק
לא תיזל ותאזל
תיטוף היא לתוך
הלב הפועם
וממנו
אליי
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
יפה מאוד!!!
זה מזכיר לי פרסומת מדהימה לגבינה לבנה:
עובדי בניין בהפסקה יושבים יחד ואוכלים גבינה לבנה.
אחד מהם (נראה מה זה ערס) מוציא מחיקו לא אחר מאשר ספר פואמות ומתחיל להגות בו...
החידה מתבררת לאחר שנייה:
הוא לוקח דף מספר הפואמות ומנגב בו את שפתיו....
תגובות