משיב רוחי ללטוף
לאהוב, לגעת
גלי חיבה שלאטו
מבט שנתת ברכות
ועינייך אורות בעוז
אומרות ומבינות הכל
ללא מילים בינינו
ובנשימה מואצת
אז נגעתי בך
בקצות האצבעות
עלי דוק שפתייך,
והתחברנו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אור וצל, קומפוזיציה. ידעת להשתמש במוטיבים האלו יפה מאוד :-)
[ליצירה]
[ליצירה]
שחזור מתוך הזיכרון של פנים שאבדו, שחזרו בו הרגש הוא המכחול הראשי וארץ הדמיון היא כן הצביעה.
ח.ח על עושר ההבעה ועל הרעיון
[ליצירה]
[ליצירה]
אלי סיפה של ציביליזציה שוקעת
מול שמש וקרחון מכרית
בקצה תקופתה נוגעת
צוחקת, אינה מודעת לאחרית.
ולגבי כנרית-מניסיון אני יודע שככל שהיא בריאה ומאושרת היא מצייצת ומזמררת :-)
תגובות