כפרח חוף הפורח בלילות
פתחת בפני את נשמתך
ובנשיקת שפתייך המלהטות
הדלקת את הנר הכבוי
אשר בתוך חדרי לבי
למראה עלי כותרתך
וניחוחך מושך הגלים
הבטתי בך באור חדש
אשר הניס את הלילה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- שיר געגועים אל הילדה של פעם שהתבגרה אל תוך סמטאות החיים והותירה בהם חברים וזכרונות ימים ימימה [ליצירה]
- [ליצירה] אות חיים ממעל עץ השדה מותיר חותם מזכרת מן האדם [ליצירה]
- [ליצירה] "ומה כוחי,מה הוא כי תנסני יציר כפיך מראשית הינני, ילוד אשה פרי באושה" זה השיר, שירו של אביהו מדינה שעלה בי בעת שקראתי את שירך. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ברכתו: בורא פרי העץ. ולמהדרין: בורא פרי האהבה [ליצירה]
- [ליצירה] אמן לשירך. עצבות כדף מתהפך ולא יותר מזה. ולו היה כך באמת [ליצירה]
- [ליצירה] השכול, האם השכולה המבכה את פרי בטנה שנשר לארץ מעץ החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נהדר :=) [ליצירה]
- [ליצירה] האשמה העצמית הקלאסית פשוט, השמאל הקיצוני "חולה" על הכיבוש שמאפשר לו קתרזיס של כל השנאה העצמית הקיימת. זוכרני ששבועיים לפני משאל הליכוד על תכנית ההתנתקות כשכבר נראה שהתכנית תעבור, אחת בשם טניה רייהרט כתבה בידיעות אחרונות שעזה תהפוך ל"מחנה ריכוז המוקף מארבעת עבריו בגדרות". אם כך, אמרתי, הבעיה היא לא ה"כיבוש" כי גם אם ניתן 99.9 אחוז משטחי יש"ע השמאל הקיצוני תמיד ימצא איזה תירוץ שאנו בכ"ז כובשים דורסניים או "סוהרים של אוכלוסיה אזרחית הכלואה במחנה ריכוז". כנראה הבעיה היא בנפש הרדיקל ההומיה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עצוב, עצוב שהדור ההוא הולך ונעלם המנוף [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיר רענן כרוח אביב (וסתיו) אך מעקה המרפסת מעורר מחשבות נוגות [ליצירה]
תגובות