סובו ציון ועריה, הקיפו כפריה
כי בא השמש ממבוא מזרח
ויעל אל פני תכול רקיע
להאיר יושביו ברחמים רבים
לשמח לב יתום ואלמנה
לצבוע העולם בצבעי הטבע
ולבשר על גילה וגאולה
02-6
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה יופי!
גינת בית האם והעץ ששתלת וזיכרונו כחוט השני העובר בשירך:
יש כאן כמה מבטים:
מבט של ילד בתוך מבט של מבוגר, מבט קמאי מול מבט של בדיעבד.הזיכרון והמעבר ממנו אל עולם ההווה.
העץ מנקודת מבט של ילדה ומנקודת מבט של בוגרת.
המעשה האומנותי של אז (צריבה בעץ) מול המעשה האומנותי של עכשיו.
שתי היצירות תצאנה כמובן שונות בשל נקודת הגיל, הזמן והמקום, אם כי המקום נשאר על עומדו...
מצויין
[ליצירה]
---
משה לוי...
שאלה מצויינת:
קודם כל, זהו שיר לירי, לא אישי כמובן, אלא אליגורי על עולמם של המשוררים בכלל.
החטא -חטא כתיבת השירים, הייחודיות והבלתי שגרתיות, האינדבידואליות.
העונש: הצטיירות כמנותק,כמוזר, בידוד חברתי וכו'
[ליצירה]
זכרונות בין גאות לשפל
בין ים לחוף
מהדהדים האדוות בלבי
סוחפים את אצות הדעת
את אצות התבונה והיצירה
הלאה,
בין מתלולי החוף
ניתן למצוא אותם
פזורים למאות ואלפים,
אפשר ליטול
אפשר להשליך
אי אפשר להתעלם.