כל קוויך ניטו
כשמש שחר בוקר
מרמזת על הבאות
עלי ארץ שוקקה
כל גלייך זרמו
כשערך הגולש
ממש אל ברכייך
והוא מסב לב
כל אהבתך סערה
והיא כגל און ופרא
בליל סיעורין ורגש
מלא תשוקה ורטט
עלי חופו האבוד
של גן העדן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
כן, הוא אדמו"ר
המשעל ושר במזמור
שושו הוא ראש לשועלים,
אמנם היה גס ואלים
אך מאז שהפסיק לרדף אחר נילס,
הוא מצא בת זוג (רעבעצן)
ובנה איתה מאורה
ולכבוד זה המאורע
ירושלמי שר לו שירה,
אלא שבמקום שושו החרוץ
הוא התבלבל
ושם את שר החוץ
[ליצירה]
כמה שזה נכון, שיר ייחודי מבחינת הדובר שבו, הדובר מהקבר ההוא אי שם.הקבר ההולך ונשכח.
מצמרר המשפט האחרון, הולך מי שהולך אך לעתים הוא לוקח או מושך אליו חלק מהמשפחה שנהרסת עמו.
תגובות