עומד מול התערוכה
מיוחדת מקורית
שנות חיים עוברים מול עיני
איזו תערוכה מסודרת
מאורגנת
מתוייקת
עובר
מביט היטב
מסדרונות ארוכים ארוכים
חדרים אלפים
קומות ובניינים
לבד
עובר לאיטי
אחד אחד
מביט
ומתבייש.
[ליצירה]
בקשר למה שאמרת רעות לוי- זה לא תאור של בעל מכה. ממש לא. זה תאור של אדם (נפלא ד.א) שאוהב מישהי והיא לא מחזירה לו אהבה. והוא אוהב אותה באמת ובתמים. בלי משחקים. וזה לא בחור (בשום פנים) שיכול להרים יד על אישתו..מ-מ-ש לא. אני מכירה אותו,הוא עדין נפש שחבל"ז,לא כועס,לא מתעצבן,....ואני לא סתם אומרת מתוך ניחוש,אני באמת מכירה אותו טוב.
עטרת
[ליצירה]
תודה רדף יקר
אתה באמת צודק, זו תחושה שהיתה לי כ"כ הרבה זמן-וטוב (!) שהוא אמר לי על הטוהר שאין לי- כי סוף סוף הכל יצא, בתקווה שלא רק לרגע- אלא שזה יימשך ולא יפסק לעולם. מה שאני כ"כ חוששת ממנו, שזה יפסק מהר, שזה רק רגע של התעלות- ואז זה ייעלם בלי שום שינוי משמעותי. ואני ממש ממש ממש מקווה שלא.
והאמת היא שאני לא יודעת מה לעשות כדי לשמר את זה בי.
תודה כולם על העידוד, אני באמת צריכה את זה..
בתקווה לטוב,
ילדה
[ליצירה]
האויר הזה מדגדג לי בשיער
זיכרון אפלולי
לא מישר קווים.
מעניין מה אמרה הלבנה באותה שעה
והיכן בדיוק עמד לו העשן הסגול הזה
שמסנוור אותנו עכשיו.
ואולי כבר פיהקה
כשראתה את פס השקיעה מתקרב.
תגובות