גזר דין מוות נגזר על האחד אשר הרשיע,
והנה האדם מנוחם,
יודע הוא כי הכל בחסד וברחמים.
מביט לצד אחד הסניגורים,
ובצד השני המקטרגים.
להביט קדימה אינו יכול,
מלכו של עולם דן דינו.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יציר חמודה. אני הייתי מוותרת על ה"משום מה" בשורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] לעבוד על המידות זה דבר חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חי היקר, מהו הדבר שמביא אותך למסקנה שכבוד התורה שבור? (הסיבה איננה מפורטת ביצירה) [ליצירה]
- [ליצירה] כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומחזק. עצוב - שעדיין יש אנשים שנאלצים לחיות כך, ומחזק - גודל האמונה שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נפלא. היצירה הזאת מראה לנו את המשמעות האמיתית שאמורה להיות ליצירה - התבוננות עצמית. לא סתם משחקי מילים, אלא אמירות מהותיות לגבי היוצר. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת נפלאה. אהבתי במיוחד את השלבים השונים שהמשורר עובר דרכה - בארבעת הבתים הראשונים בקשה מא"י להתחנן לפני הקב"ה שלא ישחיתוה, לאחר מכן הגעה למסקנה (בבית "ארץ יושר") שאנחנו לא יכולים להבין את דרכו של הקב"ה "כי לא דרכי דרכיכים" וכו', לאחר מכן שני בתים של הזכרת ההרוגים על קידו"ה, ושוב מסקנה: הקב"ה ודאי יגאלנו בגאולה השלימה במהרה. ומתוך המסקנה שהקב"ה ודאי יגאלנו - אנו מגיעים לפניה אליו בעצמו שיפדנו מצרינו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אתיימר לומר, שאני מבינה בדיוק מהם המושגים הנזכרים ביצירה, אבל יפה לך לכוין כוונות. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה נפלאה היצירה הזאת נפלאה! ביטוי עמוק של רצון להשתחרר מעל כבלי ה"ממסדיות", במקרהים שהממסד פועל בצורה לא נכונה. ואני חושבת שהפירוט משמש כאן למטרה, על מנת להראות את הניגודיות - המשורר זוכר כל פרט קטן בגופה של המשודכת "ורק דבר אחד איני מסוגל לזכור: דבר "קטן" ו"חסר כל משמעות". את פרצופך!" דוקא פיחרוט היתר של הזכרון של הבחור, מביא אותנו לנקודת ההפתעה - את הפרצוף הוא לא זוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה [ליצירה]
תגובות