[ליצירה]
סגירת עניין
זה דבר כואב תמיד.
יקירתי- הזכיר לי נשכחות.
אני יודעת שמצד עצמי הייתי מוותרת על תיאורי האינטימיות (אין כאן ביקורת אישית רק עצה)
ומאידך- אולי זה מה שהקשה על הפרידה.
מקווה שדברים יסתדרו, ילדה.
סו.
[ליצירה]
תקשיב, נושא אלומותיו:
באתר הזה אין מקום לכינויים כמו "מפגרת" ושאר ביטויים וציטוטים גם אם היו לך במסר אישי. זו הסיבה שגם אני לא כתבתי כאן בריש גלי באילו שמות גנאי מלבבים כינית אותי ("ציטוטי אומן, לא?")
ככל הזכור לי לפני שעתיים הכרזת שאתה נוטש תוך איחולים בדבר קריסת האתר.
כמי שהיצירה חשובה לו (זו הסיבה בגינה ניתנה לך האפשרות לערוך) אין לי אלא להתאכזב מהתנהגותך הילדותית. אני רואה במעשים שלך ביטוי למשפט שלמה קלאסי. כשאתה נוהג כמו האם שאינה אמיתית (שהאתר יקרוס! יהרס! ימחק!)...
חבל.
כך או כך, אמרת שאתה עוזב. לא?
אני מתביישת בך.
[ליצירה]
*
ממה שהבנתי, המילון לא אמר שהשיר צריך להיות מחורז. הוא אמר שיש לו בעיה עם החריזה שכבר נבחרה (כי ברור שנעשה כאן נסיון לחרוז ולא לחמוק מחריזה).
בעיני זה היה נחמד- אבל מעט חסר ליטוש.
[ליצירה]
נכון!
כתוב חמוד למדי!
ויפה לקחת איזה סיפור מקראי ולספר אותו בצורה כזאת עכשיוית מעיניה של אחת הנפשות הפועלות הזניחות.
יאלה, מניס, הפרוייקט הבא סיפור דוד ובת שבע מעיניה של כבשת הרש...
=)
יפה!
[ליצירה]
[ליצירה]
צחקתי
צחקתי ממש!
צריך כישרון לכתוב נונסנס.
יש לך את זה =)
סוערה.
[ליצירה]
=)
נני ממוש
כממציאת הז'אנר- אני דווקא הכי בסדר!
"ת.ד 576" התפרסם על שלושת חלקיו ברצף. והמקסימום שלי היה שלושה חלקים.
אז תצעקי על "ילד"! =)))))))))))))))
בכל אופן- עוד אנחנו מדברות- חלק שני כבר כאן.
המשך יבוא- בע"ה בקרוב.
סוערה.
תגובות