יתכן שבסוף אתרגל למה שאין לי.
הרי לא היה מעולם
אולי לא יהיה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מוכן. תמחקי את זה בבקשה. תאדי את המחשבה הזאת מהראש. היצירה הראשונה שלך שאני לא אוהב. סליחה, שונא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתאים לך.... [ליצירה]
- [ליצירה] אני הולך לעשות "חוט דנטלי". [ליצירה]
- [ליצירה] אויייי מי פולניה של איפכא??? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ניסחת היטב את הרעיון, אבל זה עצוב כ"כ... א-ל תתרגלי לכך... עוד יהיה.... [ליצירה]
- [ליצירה] יהיה.. יהיה... מגיע לך שיהיה... בע"ה... [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע לליבי מאוד. בתפילות שלי את נמצאת. סו, נורא מתגעגעת באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק ע-נ-ק. ע-נ-ק. נהנתי מכל חצי שניה שקראתי ועוד מעט גם אחותי מהצד תבוא ותקרא ותעריץ אותך גם כן. "אודך כי אני תנין"- גאאאאאאאאדול! סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אורי אורי אוריאל שמעת אותי אומרת שאתה אמרת "איכס"? ממש לא. וההשוואה למה שעושים אנשים שמכניסים 'רפש' הבייתה אינה מן העניין. חליקום, נסחפתם לגמרי. כולה בית אחד בשיר הזה בעייתי- אבל לא בצורה קיצונית. ה"שרץ" שהוכשר כאן היה מוכשר על ידי גם לפני חמש שנים וקשה לי להאמין שאכשיר דברים חמורים יותר בעתיד. זה לא עניין של כרונולוגיה- זה עניין של תפיסה. מה גורם לי להחליט שזה לא יהיה בעתיד? מאותה סיבה ש"פלייבוי" קיים כמאה שנה ועדיין לא היה הדוס שיקנה אותו וישים אותו על השולחן בעת הקידוש... (צר לי אבל המשל הזה שלך ממש הגחיך אותי) ויודע מה, אורי? אולי זה נחשב פחות אירוטיקה כי אירוטיקה זה דבר שמרמז על יחסי גבר- אישה וכאן זה לא ממש ככה וזה אסור וזה צורם- הכל נכון. אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו וזהו. אתם לכל היותר יכולים להסביר מה צרם אבל להפטיר מילות גנאי זה... איכסה. בעצם... אולי אני חסרת רגישות לחלוטין... אחרי הכל אבי מולידי ז"ל היה מכניס הבייתה "מעריב", "ידיעות" ו-אלוקים שישמור- "הארץ". סוערה, שכתבה את כל הדברים שלה בדיון הזה רק בגלל תגובות כמו "איכסה" ו"מגעיל". עם כולכם הסליחה אבל ככה- לא מגיבים לאף אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו מונק עצמו לא היה מגיע לדבר חזק יותר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מ צ ו י י ן. גאה להיות הראשונה להגיד את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] או קיי עכשיו אני עצבנית חבל"ז: א. את מסומנת במסנג'ר אצלי בניק "." - אז אוטומטית חשבתי שזו את. טעות . קורה. טועים. ב. אתם מוזמנים לקרוא את התגובה הראשונית שלי. המשך הויכוח היה כי הגזמתם כאן לגמרי עם הלינץ'. זה חרג מכל פרופורציה- ואני אמשיך להתווכח כשמשהו מעוות בעיני- גם זה אסור??? וכשאת משתתפת בויכוח מסויים בנוגע לאי אילו עניינים (כפי שוודאי יהיה עכשיו)- אני אומר לך משהו בגין האובססיה שלך? אני אלחם במה שנראה בעיני כעוולה- ומבחינתי עד טיפת הדם האחרונה. את , וכל מי שנמאס לו- יכול לפרוש, אני אומר את דברי כדי להוציא את מה שנראה בעיני כצדק לאור. ג. תשאלי את ממזי על ההתכתבות האישית שלי איתו (בעצם, למה שידווח לך?) וכן- אני מתה עליו ואוהבת כל מה שהוא כותב ואת השנינות החמודה שלו והכל- כך שזו לא הייתה דמגוגיה, אלא אמירה כנה. ואמירה כנה נוספת היא שהוא עדיין ילד מבחינתי. מה לעשות- אני ישישה ממנו בעשור- זה הופך אותי יותר חכמה? לא. אבל יותר בעלת ניסיון ומימרות חז"ליות רבות נאמרו בעניין הזה. וכדאי שתבינו שיש אנשים שיש להם קצת, רק קצת יותר ניסיון חיים בשביל להגיד מה שאמרתי. כפי שאמרתי- אני בפאזה אחרת בחיים. הרשו לי לומר שגם ה"ה מאשר היצירות שהאתר שלו (רק להזכיר). אז יכול להיות שלא תקבלו את דברי בהבנה כפי שהיה עד עתה בויכוח הזה (תוך התעלמות במפגיע מהתגובה הראשונה שלי ליצירה- שלא הייתה רחוקה בהרבה מתגובתכם, אבל מה לעשות הרבה יותר סימפאטית) ד. כן. זה נכנס וזה בפנים ואם יש לכם בעיה תפנו למישהו אחר שגרם לכם להחשף לדבר הנורא הזה (יותר נורא מבחינתי זה לעלוב במישהו בצורה שעלבו בו כאן). תהיתם פעם שאולי יוצר חדש לא מודע לרגישויות של המקום הזה?! אז מה אתם רוצים מחייו לעזאזל? זו היצירה הראשונה שלו פה- מה הוא יודע על המקום? כתוב פה שהאתר דתי? לא! כתוב פה שאם יש בעיה עם היצירה היא לא תוכנס- והיא נכנסה. ה. בפעם האלף- יש שירי "ג'יפה" ממש אצל יונה וולך. אם הייתה לי ההזדמנות הייתי אומרת לה למה זה ג'יפה אבל לא הייתי משתמשת בביטוי הזה. ככה זה עובד בעולם מתוקן- רוצה לתקן, אל תקלקל בדרך. ולבסוף הטיעון המנצח- כנראה שאנשים משמעותיים יותר חשבו שזה ראוי. אתם- הוצאתם מזה את המוץ ונופפתם בו לראווה- וזה לא מה שהשיר מייצג. אז כנראה שאני לא הפסיכית היחידה שחושבת שאין להמנע מהשיר הזה. כולנו מטומטמים ומגוחכים. זו, אגב, הסיבה שאני לא נמצאת בפורום המאוד בוגר פה. מי יודע איך כל אמירה שלי, הפושעת ועוכרת ישראל, תגרור צליבה ממשית בברכת צאו מהבועה. או שלא, בעצם תשארו שם. זה עניין כרונולוגי, היציאה מהבועה. מנסיון. ויודעת מה? אני פורשת מהויכוח הזה כי אין לו תכלית. אני , לשמחתי/ לצערי, נמצאת במקום אחר. זו עובדה שקשה להתווכח איתה- כמו שהעובדה שלא תצליחו להבין איפה אני נמצאת (לטוב ולמוטב) שרירה וקיימת. ובבקשה לא ליחס לדברים הנ"ל התנשאות - כי הם בס"ה רומזים בגדול שפער השנים מצביע על הבדלי גישה שלא ימחקו. לא אומרת שאני במקום יותר *טוב* אלא במקום יותר *אחר*. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש... להזכר ב"משל הכרם" בישעיהו. מאות בשנים אחורה ובאיזשהו מקום- הכל אותו הדבר... רעיון טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא בוחרת להתעלם מכל האלמנטים הספרותיים כשאני נתקלת ביצירה שחודרת בקלילות כזאת פנימה. משל הייתה חמאה רכה על הנשמה. אם היא עומדת בקריטריונים מסויימים מבחינה ספרותית- מצויין. אבל זה לא הכרחי בעיני. אצלי זה זרם. אהבתי, אורנה :) יומופלא שיהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדוניש מסכימה שהסיום מהיר אבל לא הייתה לי ממש ברירה לאור מגבלת ה- מקסימום 500 מילים. ו-אה, אתה לא רואה פה הפי אנד? :))) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ויפה. ברוך הבא! :) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו כתיבה נהדרת. ומוכר כל כך. "מאותגרת חיצונית". מכירה את המושג מקרוב עד כי נדמה שהמצאתי אותו. אבל כולם זכאים. כולם מקבלים. ככה אני מאמינה ומקווה. יותר מזה אי אפשר לעשות. התאהבתי בך, ילדונת:) [ליצירה]
תגובות