בליל כיפור
כשהמוני בית ישראל ביקשו את אביהם,
בתפילה זכה,
לפתוח שערי שמים.
ביקשתיו
שיפתח שערי לבי
להתפלל.
---רק בעת הנעילה
חשתי
שנפתח.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי. כרגיל. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ונוגע ... שנה טובה ! [ליצירה]
- [ליצירה] . 'פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום'. (אם היית אשכנזייה היית מכירה..) [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתולי יפה לך בתור פרענק להיות בקיא. ואני מכירה.. יפור ב"אמנה" אחד ואני כבר בקיאה בטונים הנכונים של "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון" :) [ליצירה]
- [ליצירה] גם תפילה זכה זה של אשכנזים, לא? ככה לפחות ספרדיה לשעבר אחת אמרה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] :) נכון. אבל אני לא התכוונתי לשם התפילה "תפילה זכה"... אלא למהותה. [ליצירה]
- [ליצירה] סו, באמת נראה לך שיש עוד מישו בעולם שיכול להגיע לטונים כאלה ביומכיפור? (ותארי לעצמך מה זה גורם לך להרגיש שהוא משתמש בטון הזה לקרוא לך למשרד!!!) בכל מקרה, יפה ממש. אל תתני לו להסגר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, יפה לך. (נעל בית מתחיל את בינַזמנים ב"צורה") [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, "שערי דמעות אינם ננעלים", אבל מה נעשה ושערי הדמעות שלנו נעולים. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית? כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם. תצטרכי להאמין לי- הייתי שם. ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן. והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים. שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש) ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי. סוערה היא חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים לא רק שהקשקוש הנ"ל לא ראוי להקרא שירה. הוא פשוט לא ראוי. ירושלמי- השירים שלך זו פרובוקציה! (יססס- השתמשתי עם מקף וסימן קריאה!) תעשו לי טובה, אנשים, פשוט לא להגיב. לא להגיב. יהיה קשה (תמיד זה קשה לראות טימטום ועיוורון )- אבל לדברים מטופשים מתייחסים כמו אל דברים מטופשים. לא מגיבים. סוערה, שמבטיחה לעצמה- לחדול מלהתייחס לגחמות מטופשות של איש שחי במאה הקודמת כי אין לו ערכים יותר נאצלים לייצג. די. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין משקל, חריזה, תיאורים- הכל! ממש אהבתי. וכמו מיגד גם אני מביעה עניין מיוחד במשפט האחרון. שגר נא לי מסרישי, ומהר, במחילה מכבודך העסוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יו!.... אבל אבל מתקרבת... הוא "ישוב לאיתנו"... אל תהרגו את הבחור- פשוט בחלק ב' אחרי שהיא הצילה את חייו הוא חוזר אליה ומאז הם חיים באושר ועושר! ;-) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] * קטן ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] בחורצ'יק מזל טוב :)) (לא לא, לא לצעוק! אני כבר יוצאת!) [ליצירה]
- [ליצירה] עיקר שכחתי כתיבה מצויינת שמעוררת הזדהות. ראי תגובתי הנ"ל. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... אז אני צריכה להתחיל לדאוג שאלה אנשי החיל שעליהם אנחנו סומכים והודות להם אנחנו ישנים בלילה היטב? :)) נהנתי, כתוב חמוד. וולקאם. [ליצירה]
- [ליצירה] מיגה און של אמא זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה. אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...) חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר. והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב. את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס. בין היצירות הטובות שלך, לדעתי. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] :-))) מחייכת מאוד. בהחלט אספקט מעניין. שלא נחשוב שרק לנו, המדוייטים, יש בעיה. כל המשפחה סובלת... חוצמיזה מה היה הקטע על מכללת אורות? ממממ?! אני מבקשת... יש כמה יוצאות דופן. :-) סו. [ליצירה]
תגובות