טיהרתי ידיי ורגליי
פשטתי בגדי הלבן
יצאתי מחדר
מואר
עמוס המון
אדם
ולקול דממה דקה
,נשברתי בבכי
נכנעתי לדמעה
.וכופר לי
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדימוי יפה, והתחושה מובנת, אני חושבת שכדאי לך להחליף את הסימן קריאה בסוף בנקודה (".") זה יותר נעים, ומסתדר עם הזרימה של השיר.. שנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- דמע המיס חומת האבן כופר לכל עדת ולזו הבת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] איה? קרה לך פעם ששמעת בשורה טובה אבל שקטה? כזאת שגורמת ללב להרגיש אחרת? קשה לי להסביר מה זה בדיוק, אבל זה מה שהרגשתי כשקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאני יכולה להתחבר לתחושה שאת מתארת, אם כי- לא זה מה שעמד מאחורי כתיבת השיר, היתה שם תחושה אחרת, אבל זה טוב, זו הרגשה נהדרת, אפילו, שאנשים שונים מתחברים בצורה שונה ומתעוררות להן תחושות והרגשות שונות, מיצירה שלי. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] גם רציתי להגיד שזה מאוד יפה. פשוט לא הבנתי את הסימן הקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשתי. (בשביל מה הסימן קריאה,אנלומבינה בכלל,למה?) [ליצירה]
- [ליצירה] לבקשת הקהל, סתם נו- ברצינות, הפנמתי, קיבלתי, תיקנתי ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא איה יקרה, אני חוששת שלא הסברתי את עצמי נכון. ניסיתי לתאר את ההרגשה, הסיבה להרגשה (שתיארתי) שרירותית קשה לתאר רגשות והרגשות. זה כמו הרעיד לי משהו בלב פנימה אך לא בצורה רעה או עוצמתית בצורה שלילית. הרעיד, הרטיט, ליטף בפנים ועשה את שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] וכמובן ששוב נתפסתי בעילגותי. השמטתי מילה. המשפט הוא" או בצורה שלילית" סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, פתאום היצירה הזו חוזרת לי מהעבר, שכחתי מקיומה קראתיה כאילו לא אני כתבתיה. מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מעבירה את המילה "בערימה" לשורה הקודמת, כך שיווצר: "שירי אכזבותיי מונחים בערימה" וכו' או לחילופין- בערימה- כשורה בפני עצמה... זאת, לצורך משקל נכון יותר של השורות ואיזונן. אולי אפילו ניתן לשדרג ולכתוב ערומים (במקום בערימה)- כפל המשמעות של ערומים-כערימה וערומים- ז"א- חשופים, יוסיף רבות לשיר ולתוכנו, לעניות דעתי. חוצמיזה, נעם לי התוכן- בדר"כ אצל יוצרים זה הפוך וגם השתתפתי כאן בשיח של תגובות בנושא- שכן, משום מה, עצב וכאב מהווה לרובינו דשן טוב יותר ליצירה מאשר אושר ושמחה פשוטה. שמחתי לקרוא שאצלך- חדוות היצירה וההשראה ניזונות מדברים חיוביים. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב [ליצירה]
- [ליצירה] שכרונך, שזכרת, ריגש אותי שוב. ונגע והעצים את אותו רגש עזוב, הלוואי ושותף למילותיי תרגיש בכל עת ובכל שיר. תודה ;) [ליצירה]
- [ליצירה] א הבנתי את הבתים הראשונים, אבל האחרון מקסים ועומד בפני עצמו בעיני, כיצירה נפרדת.... [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הייתי מורידה את הפסקה השניה.... חוצמיזה- רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] היפ-נוטי : קיבלתי המלצתך, נראה אם זה יזרום לי ככה, אולי עוד אשנה, הזזתי את הפסיק לשורה אחרת, משום מה- קשה לי לוותר עליו :), מה אתם אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] ואני חשבתי שהכוונה היא- "אל לכם לקונן" [ליצירה]
תגובות