לא איוויתי חזור
אך לא פחדתי פחד
רק כירסם בי לבי
בנימת שאלה.
ושדה של כותנה, שצמח באין יעד, העטני לבוש, של פיסגת התחלה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- הו, צודק. ופעם אחרת, סורי, אסביר לך על מודל זה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמאל'ה. [ליצירה]
- [ליצירה] ...... ............. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד נכנסת אל המקום שלא נעים להיכנס אליו, נטורי קרתא, ואני שוב מתפלל שהם יחזרו בתשובה. זה מקסים, איך שהוא מגלה שאמא שלו גם היתה... בתור אחד שמתנגד לעדתיות, אהבתי גם את חוסר הקיבעון אליה, המהפכים, למרות שאישית אני מחקתי את הזהות העדתית שלי ממני. (ישראלי) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אוי, זה מדוייק. אתה בורר את המילים שלך. היום חשבתי על יופי ועל יופי נוגע, וכו', אבל [ליצירה]
- [ליצירה] --- החרוז בכוונה, אני מאמין. [ליצירה]
- [ליצירה] יהיה זה באמת נשמע צורם נחמד. גורם לרצון לא להחמיץ הזדמנויות, אבל גם לחשש כלשהו מההזדמנויות האלה. [ליצירה]
- [ליצירה] בקישור :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, עדי! נהניתי לקרוא את התגובה. זה ממחיש את השינוי. צריך להבין שצריך להסתכל על אדם דובר ספרדית לא רק כ'דובר ספרדית', אלא גם כאדם, ואם רבקה לא ענתה לו ולא שיתפה פעולה בפעם הראשונה, היתה לה סיבה, שעכשיו הוא מוצא את עצמו בה. מעגל. (ד"א, כאילו במקרה, אחרי הרבה הרבה זמן שלא ראיתי את האישה הזו, ראיתי אותה בשבת) [ליצירה]
- [ליצירה] --- באמת, אין לי מה גאה להיות במוצאי. ולו היה מגרמניה, מספרד, מהולנד, ממרוקו, מאוסטרליה או מהפיליפינים, אין לי מה להיות גאה בו. כן, הוא מעשיר את חיי במאכלים, במוזיקות אולי, באספקטים מסויימים מאוד בתרבות שאני נחשף אליה. אבל הוא לא חלק מהזהות שלי, אני לא רוצה להמשיך את זה. כולם קיבלו את התורה בסיני, ושל כולם היא המדינה, והארץ. מין סגירת מגעל שכזו. רן, יהודי ישראלי. (כתבתי על זה קטע שיכול להבהיר את זה יותר טוב - תקווה לעיגול הנושן) [ליצירה]
תגובות