לא איוויתי חזור
אך לא פחדתי פחד
רק כירסם בי לבי
בנימת שאלה.
ושדה של כותנה, שצמח באין יעד, העטני לבוש, של פיסגת התחלה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- לאסתר שטרן. קודם כל, תודה על המשוב. היצירה הזאת, באופן ספציפי, היא ביטוי לרגשות שלי בליל ט"ו באב. יש איזו מין סקאלה כזאת - בקצה האחד הגישה שאומרת שברגע שיצרת משהו, הוא עומד בפני עצמו וכל אחד יכול להסתכל עליו על פי ראות עיניו ולראות בו כרצונו (מודל פיסק בתקשורת, למשל), ובצד השני הגישה שאומרת שהיוצר קובע את משמעות היצירה ויש לנסות להתכוון לכוונה שלו (המוען דומיננטי). --- עדי, למשל, יודעת על מה נכתב השיר, ובמידה מסויימת היא הגורם לכתיבתו (אם כי הוא עליה). השיר הוא בדיוק התחושות שלי - גם הידיעה שהיא מביטה לעברו ומנחמת את לבי. קיטש זה מן הסתם מתקתק ומוכר, אבל כאן לא כתבתי יצירה במנותק מחיי, אלא כתבתי על רגשותי ממש. לדעתי, גם כתיבה שמודעת לעצמה, כתיבה מבוקרת מחד גיסא, וכתיבה אמיתית ביותר שנובעת ממעמקי הלב, יכולות לסתור אחת את השנייה. השיר הזה נכתב בשטף, כלומר כמעט ללא ביקורת על המשקל, החריזה, שיבוץ המילים והמימיקה, ולכן (על-אף שזה לא מחייב) הוא יותר אמיתי. אלו הרגשות שלי. אם בהסתכלות על היצירה כמנותקת מעולמי את רואה את זה כקיטשי - זה בסדר, לגיטימי, ואני מקבל. אם את מסתכלת על הכל, וכדי לראות עוד - שירים קודמים שלי בנושא, כמו מראך בחלום, שגם בו יש שורה כזאת, אני חושב שתראי את זה בצורה יותר מעמיקה. בברכה, רן. :) [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, את יכולה להבין כרצונך. אני כתבתי את זה במחשבה על מישהו שבחר מביתו ומנסה להסתדר. אולי עמדה לי בראש תמר ממישהו לרוץ איתו. הראל, מוטו אובריגדו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוספתי את זה ליצירות האהודות. איזה יופי שאתה מתייחס לזה בחיוך ובאהבה. תחזור במהרה ושלם--- [ליצירה]
- [ליצירה] --- א. למרות שאתה נאבק עם הרוחות, בכל זאת אחיזתך בקרקע חלשה - דלוחה. ב. הרוח בהתחלה מעלה אותך, אתה מתרומם, אבל אחר-כך אתה בבור. ג. "ונמאס לך מכל הציטוטים וכל הסיסמאות, מכל הכללים והחוקים והמסגרות, ואתה רוצה פעם אחת לבד, רגע אחד רק אתה. רק אתה, בלי אף אחד שיעיר לך, או רק יביע את דעתו, או יסמוך עליך את ידיו, או יחפש מישהו שיצחיק אותו. להיות נקי, להיות חופשי, להיות." הזדהיתי. גם כתבת לי משהו בסגנון. ד. זה מעלה בי דמעה, ומעלה בי חיוך רחב. זה כל-כך עמוק, כל-כך אמיתי וכל-כך נוגע. אבל 'הוא' יתאושש מהנפילה הזאת. ועוד איך יתאושש. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה זה פני היגבות? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- :) כרגיל, כמובן. --- אני חושב ששיקולים של מראה חיצוני מושלם הם מעל שיקולים של ניקוד מלא, ולכן עדיף לוותר על החולמים החסרים שקוטעים את המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יש סיבה שכתבת 'כשאת בביתי' ולא 'כשאת בבית'? [ליצירה]
- [ליצירה] --- אח, נועם, אני יושב כאן ואומר לעצמי נועם, אתה מיוחד. ושוב קראתי, ושוב אמרתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נכון. את זה אומר גם זה שזה אינו פוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, איש http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=2329&code=407 [ליצירה]
תגובות