[ליצירה]
השיר כשיר הוא יפה מאוד. התוכן קצת איכזב אותי.
ה-"משהו" של הסוף איננו ה-"משהו" של ההתחלה.
ה-"משהו" בהתחלה הוא "משהו" מיוחד, "משהו" שאין לאחרות "משהו" שכדאי בשבילו לאהוב אותה.
ה-"משהו" בסוף הוא רק "משהו" ולא יותר.
[ליצירה]
מצאה חן בעיניי האמירה שבשיר הזה. יש כאן תפילה עם מסר חשוב. כל אחד יכול לשייך "אותו" למי שקרוב אליו. מה שלא ברור לי למי א ת ה מפנה את התפילה הזאת. (זו לא ביקורת. זו שאלה שתשובה עליה צריכה לתת את הממד שחסר בו כדי שיהיה שיר מושלם).
[ליצירה]
נראה לי שהשיר הזה מתאים להיות מעין אפילוג של אוסף שיריך האחרונים: התכנסות פנימית לאחר התרוצצות של מחשבות, רעיונות, רגשות וחוויות. מן הרגשה שכדאי לפעמים לארוז את הכול וללכת הביתה לנוח ולאסוף כוחות לקראת המסע הבא שיהיה גדול ומרתק מן הקודם. "הפסקה יוצרת".
האם אני צודק? אם כן, מוצא-חן בעיניי הרעיון ודרך שהבעת אותו :)