מייחלת לרגע בו לא אצטרך עוד
לצבוט אותך
עד כאב
רק כדי לומר לך כמה
אני אוהבת
וזקוקה
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "לבן על לבן", זה תיאור רגיש יפה וקולע (לדעתי) של הזעקה הנואשת הזאת לקרבה, שלא מצליחה לפרוץ החוצה ולהגיע לאדם השני... זה נורא מוכר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ברור ששל איה הרבה יותר מתוחכם ויותר יפה צורנית. אבל אולי לפעמים עדיפה הראיה הפשוטה של חיי היומיום הקטנים על פני הדרמה של סערות מתפרצות ושוככות, על פני הפאתוס של חורבן ונחמה... [ליצירה]
- [ליצירה] : ))))) [ליצירה]
- [ליצירה] הדס - בסיפור הזה השתמשת בנוסחה מוכרת, של -אגדה אלגורית עם מסר כאילו-עמוק לחיים. אבל כדי להשתמש בנוסחה כזאת צריך שבאמת יהיה לך מה להגיד. וזהו - שאני לא כ"כ הבנתי את המסר: חד הקרן הציג את התיזה שהטוב מנצח את הרע מעצם היותו טוב, שהחיים מנצחים את המוות בעצם חיותם. המלכה לא קיבלה את זה משום שבכ"ז יש רע ויש מוות: יש חיה על החוף. והתשובה הסופית של חד הקרן, שבאה לתת כביכול נחמה כלשהי, היא ש"תמיד יהיה שם מישהו שיחכה לך" - איך זה קשור? א. הדייג לא חיכה לחד-הקרן, אלא היה זה חסד שזר העניק לזר. ו-ב. איך זה נותן נחמה אל מול החיה? במה מתנחמים, בכך שגם כשאנחנו שבורים ורצוצים עדיין ביכולתינו להעניק זה לזה? - אם זה המסר הוא לא מספיק ברור ואת לא מספיק מובילה אליו - לענ"ד. עוד עניין - הפתיחה: הפסקה הראשונהנותנת את הרושם שמדובר בסיפור על עוד צדף מיני רבים, שחיה אחת מיני רבות שברה אותו, כדבר שבשגרה, בלא רוע-לב מכוון. ואילו בהמשך הסיפור האירוע הקטן הזה הופך פתאום לסכנה שאורבת לכל חיות המים, והחיה התמימה של ההתחלה הופכת למפלצת אימתנית שיש למצוא "סוד" מיוחד כדי להלחם בה. לא ברור... אלה הדברים שהפריעו לי. ועם כל זה הכתיבה שלך יפה קסומה ונוגעת. כרגיל. כל טוב :) כנפי. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא לי עובי השפתיים היה עושה אסוציאציה הפוכה: שפתיים עבות מתחברות לי עם מלאות, עם נדיבות, עם חושניות וכו'. שפתיים דקות עם קרירות, קמצנות וכו'. או שאצלך בשיר הנשיקות מבלות את השפתיים ופוטנציאל הנתינה נשחק מנשיקה לנשיקה (ולפי זה לך יש עוד הרבה מה לתת כי עוד לא "נשחקו לך השפתיים")? [ליצירה]
- [ליצירה] שחמות=שלמות, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף שמח - אין צורך בעשיה. זה מה שהשיר מבטא בעצם - את השלמות של ה"להיות". שלימות שהיא חלק מהזרימה האינסופית שמחברת את כולנו, חלק מאלוקים (נ.ב. אני ראיתי ישר את המילים "אל הים" כ"אלוקים", ובהחלה לא הבנתי איפה החולם החסר באמצע...) מזל טוב לכם! המון אושר! בניין עדי עד! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה פשוט *טוב*!! תודה על ההקפצה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] להפגיש או להפריד? [ליצירה]
תגובות