לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
|משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'|
זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה.
זה מוצלח, זה מוצלח בעיני.
אני לא היחיד שלא מזהה את הציטוטי שירים של ערוגה!
(ינקי, שרק לא מזמן שמע את השיר שממנו מצוטט העל עצמי שלה.)
~~~
מאוד יפה.
והחלודה, גם בלי הכותרת, נותנת אווירה של חורף. של ברזל קר.
ואני לא יודע עד כמה זה בכוונה, ועד כמה אפשר לכוון בדיוק דברים כאלה, אבל עדיף ככה, כשהפוקוס לא על חור המנעול, אלא על אורכו, פרט שמדגיש את הנעוליות שבמנעול, ולא את אופצית הפתיחה שלו.
(אוי, בהסתכלות שניה אני מגלה שהמנעול הזה לא נועל שום דבר, אלא את עצמו. ואולי נבחר בכוונה מנעול כזה, וזו בדיוק המשמעות.
מצד שני, אולי לא.)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
[ליצירה]
|משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'|
זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה.
זה מוצלח, זה מוצלח בעיני.
[ליצירה]
לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי
חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין:
הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול
[ליצירה]
שירים עד כאן.
"ואל תאמר אהיה אשר אהיה
ואל תאמר מה שהיה כלא היה,
האמן לחלומות, האמן לבתים עזובים,
האמן לגרוטאות. הקשב לעברם המפואר,
האמן לשעווה על השולחן
שהייתה נר, שהייתה חלת דבש
ואל תאמר, אהיה אשר הייתי
כי לא תהיה אשר היית. ואל תשכח
שגם פרדס אפל נותן פרחים לבנים
ואל תשכח אותי".
(יהודה עמיחי)
אני צריכה ללמוד עוד הרבה כדי לזהות ולהבין את העושר שטמנת כאן, אבל לבנתיים, אולי יש יתרון ברוח שוקטה וכנועה. אולי לא תמיד צריך לנדוד בנקרות ולפול מצוקים. ואולי שנינו צריכים ללמוד עוד הרבה כדי לזהות את האושר שטמון כאן.
*.
[ליצירה]
הרעיון טוב. טוב מאוד. (לא הבנתי את המחווה, כך שאני לא יודעת אם רק השם מחוותי או כל השיר).
אבל-
אולי היה כדאי לכתוב את המלחמה האנושית בלשון רבים כדי להבדילה מהמלחמה הגברית. (אלא אם כן רק גברים אנושיים... :))
דבר שני- חיתוכי השורות מאבדים מהטעם כשמשתמשים בהם יותר מידי.
לרוב זה רק מאריך את השיר באופן שמקשה על הריכוז וחבל.
בתוכן אני לא נוגעת. רק שותקת קצת.
*.
[ליצירה]
מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :)
בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב.
הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?".
ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד.
לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי.
תגובות