הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה ריקי על ההתייחסות הנרחבת. כמדומנ י שלא הבנת אותי עד הסוף או שלא הסברתי את עצמי כראוי. אחזור על הדברים במילים אחרות. "אפילו בי יש אלהים"- זה לא אפילו. מבחינת יצחק וגם מבחינת האמת יש בעשיו אלוהים ועוד איך. הטענה העיקרית שלי היא שאין אמינות במשפט: "אנשים כמוני יודעים את השמים." כי זה סותר את מהותו של עשיו. עשיו יוצא כאן מתנצל ופוזל לכיוון השמים. לי קשה לקבל זאת. לאחרים שהתרגלו שאלוהים מתגלה מהשמים, קשה כנראה לקבל שיש אלוהים בארץ. ולא, אין הכוונה למצב שבו עשיו יוצא פראייר- עובד קשה כדי שהאח הצדיק שלו ילמד בכולל. אם עשיו אמור להמשיך את יצחק זה אומר שהוא אלוהי-ארצי. מאחורי כל הדיון הזה מסתתרת שאלה מהותית יותר. אם התורה היא "סיפורים" שהיו, אפשר לתת לה פרשנות סובייקטיבית חופשי. אבל אם "אין מוקדם ומאוחר בתורה" ואם "התורה כתובה לדורות" אי אפשר להשאר ברמת סיפור בלבד (כי כיף לשמוע סיפורים לפני השינה, אך בשביל זה מספיק "סופר טוב"- הדס אולי, ולא צריך התערבות של אלוהים.) ולכן, לעניות דעתי, אי אפשר להמציא על עשיו שהוא "חומרי" ותו לא... או שגם בו יש אלוהים... כי זה לא עובר למי שמדייק בכתוב. בעצם זה חלק מדיון רחב. האם לגיטימי "תורה בגובה העיניים"- ז"א לכופף את התורה לתפיסת עולמי הידועה מראש (לא חבל על המאמץ?), או "עיניים בגובה של תורה." - ז"א להגיע למקומות שלא הייתי משער מעצמי, ע"י הגיון בריא וביטול מוחלט לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אושר נבזי? משונה מאוד במיוחד על רקע הפסטורליות. לא הבנתי דבר. המון סתירות פנימיות. כבר ב"נעתקה נשמתי לכמה עותקים" חשתי באיזה הרס פנימי... נעתקה הראשון זה התפעמות והשני נשמע קרע ודפוס. מצד אחד השתוקקות לכנרת מצד שני פחד ממנה ומהשפעתה ואז רצון לעצב אותה. "לקדש את יופייך" יתכן רק ע"י שהכנרת לא תתן לאיש להתקרב, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] "השקה את שדותנו שרב" כי בדיוק אז הבית חרב, ומאז שממה הארץ ואת בניה פלטה אמא אדמה עקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאר השירים המתועבים של עברי הוא מערבב בין הטינופת לקדושה ולא בכדי. בעולם הקניון שבו השפה היא הקזת כסף ובטון המחשבה שולט ומערבל הכל אי אפשר לדבר שגב בשירה כאילו כלום. עברי משקף את המציאות כפי שהיא. גם הדת היא "בית שימוש" לצורך האדם. הוא בא אליה נואש ובורח ברגע הראשון. הוא ואין בלתו. רק האדם שמוכרח לעצב, להשליט עצמו יחפוץ לשנות סדרי בראשית. "שֶׁיִּהְיוּ הַטִּפּוֹת נוֹגְעוֹת אֵלּוּ בָּאֵלּוּ עוֹד בְּטֶרֶם יַרְטִיבוּ.., וְשֶׁיָּבוֹאוּ הָרְעָמִים קֹדֶם הַבְּרָקִים" (מזכיר לכם "מצעד הסוטים") האדמה שהיא הניגוד המושלם לים, לרקיע, ליעקב דומה להם מצד היותה דומה לאדם, אבל בניגוד אליו היא משמרת את אותו "אל אדמה" קדמון. האדם נגע בהכל והשחית את הארץ שבו עד שהדרך היחידה שלו לחבור אליה היא בלחש הקדוש שמפי המתים. בתפילתם. את תפילת הגשם הזאת מנבא עברי לפי דעתי מתרפים. ילקוט שמעוני תורה פרשת ויצא רמז קל. "מה הן תרפים שוחטין אדם ומולקים את ראשו ומולחין אותו במלח ובשמים וכותבין על ציץ הזהב שם רוח הטומאה ומניחין אותו תחת לשונו ונותנין אותו בקיר ומדליקין ומשתחוים לו והוא מדבר עמם" ****** [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים .הבעה מושלמת, ומחשבה הגיונית ובהירה מסופי שלי אני לוחץ את כף סופך [ליצירה]
- [ליצירה] אבל חתיכת בהמה היית לפי הנביאים שאתה מביא. הייתי אומר שאתה אתון בלעם. פתח את פיך והתנבא! [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל בצורה משעשעת ונחמדה (למי שאוהב ציניות), ובהמשך נמאס לגמרי והפך להיות מלא יתר על המידה בפרטים. הרגשה שהכותב חוסר על עצמו ומיגע את הקורא לחינם עד שהחיוך מתחיל להימחות מהפנים. עשה עלי רושם של ילדותיות וטיפלות. [ליצירה]
- [ליצירה] למה זה שיר? רק בגלל סידור השורות? זה כל מה שעושה את זה לשיר? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי איפה המדבר הזה? ואיך החול כל כך מסודר בגלים? למשהי/ו יש הסבר לתופעת טבע הזאת? יפיפה - אדם לא הלך שם. [ליצירה]
- [ליצירה] סלחי לי אמונה צר לי לאכזב אותך - אמונה תמימה לא עוקצנית לא במקרה הזה. [ליצירה]
תגובות