הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מכאן מתחילה כל יצירה לא רק שאתה יוצר(( בלי גוזמה -בין הטובים כאן והם - מעטים , אוי. )) אתה גם יורד לעומק משמעות היצירה רוויתי עונג ואוי לך אם תאכזבני אי פעם . [ליצירה]
- [ליצירה] משהו משהו. ורק בשביל הצלילים גם בלי לנסות להבין, הצבע, הברק, המשחק, איזה כיף! ואפשר לוותר בקלות על חושי המחשבה, שלא אהבו לרגע (מסיבה הידועה רק להם) את המשפט הפותח, למשל. ולקרוא שוב ומתוך המילים עצמם ללכת לאן שהן מובילות, כמובן. ואם לסכם את השיר פשוט בשתי מילים: "חצוף ונכסף--" [ליצירה]
- [ליצירה] התורה היא תורת חיים והבחירה בין חטא למצווה היא בין משהו טעים מאוד ומגרה שבא במאמץ, למשהו טעים אחר שיש בו עוצמה ואינסטינגט של חיה. התודעה של 'הראש הישראלי' חודרת גם למערכות של הגויים וניזונה מהם . לישראלי יש גם גוף שלם, אבל מעט פחות עוצמתי ובא בקלות כמו של הגויי. היהודי יעבור מחסומים כדי לשדרג את המערכת החושית שלו לרמה גדולה וגבוהה אפילו משל הגויי, רק בצורה פושרת יחסית. בסופו של דבר מדובר בעולם אחד. אז- שניהיה לראש ולא לזנב. באופן כללי: אני פשוט מנסה להחדיר 'תודעה ' של חושים ביהדות. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ת.נ.צ.ב.ה הוא רווה נחת. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד חזק. החיבור בין הרגש לטבע מעצים את שנייהם. [ליצירה]
- [ליצירה] על החלק הראשון. האנשים שבאים כדי שילד יבקש עבורם כנראה אינם מודעים למאמצי העל והסערה המתחוללת בתוכו. שתפילתו היא עשויה ממנו ממש. (נו, ילד, היית צריך לבקש דינר כנהוג) בכל זאת התפילה לא עשויה ממנו לגמרי, לבד. יש כאן עם הילד את האל, והם כשני אוהבים שקורעים אותם זה מזה בכוח בעוד הם נאחזים במה שאפשר; בצעקות לחדור את הסערה ובעצים שמחברים בין שמים לארץ. אם ב וְהָיְתָה תְּפִלָּתִי אֲנִי וֵאלֹהַי היה זה תיאור של התפילה בלבד שהיא שְׁנֵי צְלָלִים צוֹעֲקִים הרי בסופו מתברר שהוא והתפילה חד הם, ואת מחירה עליו לשלם. אמנם ישנה תשורת וְהָיִיתִי אֲנִי עָשׂוּי, אך מה רב המחיר קְרָאִים קְרָאִים לַשָּׁמַיִם. רפרפתי על ההמשך ועשה עלי רושם שהקשר עם האל הולך ומתרחק. בכל אופן משתנה. בכל מקרה מורכב ודורש עיון. נ.ב בחלק ה' : אַךְ אֶת הַכֵּלִים השְּׁבוּרִים שֶׁאֲנַחְנוּ מִי יְרַפֵּא. השאלה נזרקה לחלל.. ברשותך, לעניות דעתי, כל עוד נתייחס אל עצמנו כאל כלים נשאר שבורים. העט שלי מנסה לחכות "עצים תשושים" והדיו מזיע ממנו מרוב מאמץ ותענוג. תודה לך, בעז [ליצירה]
- [ליצירה] טעיתי. רדף השיג צודק. ולגבי לומדי "תורה בגובה העיניים" אף שאני רואה את הבעיתיות שבה, זו עדיין תורה, ולכן אסור היה לי לפסול [במיוחד שאהבתי בגדול הרעיון של השיר]. החשש שלי מהנמכה של התורה העיד, רק על חולשה מצידי ולא על חוזק והתוגבה לשיר הזה [ולעוד כמה] סבלה מכך ועל כך התנצלותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה משנה אם היה גמל או לא היה? הרי התורה מדברת בשפה של ערכים. (ע"ע גמל בתורה ובספרות חז"ל.) חוץ מזה כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה רדוד מאוד. שירה צריכה מעבר למילים גם ליצוק לתוכן תוכן. אני הקטן. [ליצירה]
תגובות