שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
בעז דרומי14/6/2005 21:11:45 הקורא בראש - חשוב עליו
כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם
כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם
זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל.
[ליצירה]
שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
[ליצירה]
הקורא בראש - חשוב עליו
כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם
כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם
זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל.
[ליצירה]
גם אני אוהב איך שאת כותבת. למרות שהמילה קרום נמצאת אצלי שלב אחד לפני אותה קבוצת מלים שאני לא נהנה לעשות בהם שימוש (ובקבוצה הזו כלולים למשל אדוות, עלווה, וקיסוס)
[ליצירה]
היכולת שלך לתאר לאורך זמן (טור ארוך של שירים) יחסים זוגיים ולכתוב את הכל באותו קול (יש קצב קבוע כשקוראים את השירים בקול וברבים מהם אתה גם שומר על אווירה מסוימת שסובבת מעל) היא יכולת של אדם שלוקח ברצינות את כתיבתו. (ואולי גם את מושאי הכתיבה) מקנא בך.
תגובות