הן יושבות בלא תזוזה,
דוממות, בוהות בחלל,
מחכות לישועה.
היוכל אדם לבוא ולהגיד
לאותן יתומות
כי התקווה נקברה
יחד עם אימן?
סוסת אור
-
"הנני צריך רק לעמוד על ההקשבה העצמית, להאזין את סוד השיח של היצירה בחדרי חדריה. אשמע ותחי נפשי" (הראי"ה קוק זצ"ל)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן.. גם בזה יש משהו... אה.. זה נכתב על קטע ספציפי בגירוש.... לכן אולי ראית את זה שונה... [ליצירה]
- [ליצירה] מבחינתי הציור גמור, בכוונה אין פנים לדמות. ויש קשר לכותרת. אולי פשוט את לא מבינה את ההקשר בין השניים. אבל לכותרת יש משעמות מבחינתי ודווקא היא נבחרה. [ליצירה]
- [ליצירה] את ממש שולפת וכותבת שירים כתגובות, אה? [ליצירה]
- [ליצירה] יו. זה פשוט מדהים. אין אין. רק משו אחד.. לא יודעת אם טוב או רע.. רק עובדה. זה נראה כמו ציור עתיק של מישהי מפעם, אבל מצד שני יש לה שיער מודרני, של היום. זה היה מובן? [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה משו שלא מסתדר לי... זה כאילו נתת משפט פתיחה וההמשך לא כל כך זורם איתו. הייתי גם מפסקת אחרת את הפיסקה הראשונה, הייתי מפצלת איזה משפט בפסקה הראשונה. חוץ מזה - השיר והרעיון ממש טובים. זה כתוב עם מילים טובות. המשיכי כך :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין, אין כמו הכוכבים! :) [ליצירה]
- [ליצירה] המשמעות באמת טובה. אהבתי את הדימוי של המצב. [ליצירה]
- [ליצירה] האוץ אני לא חושבת שהמשפט הזה נכון בהכרח... אפילו ממש לא... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי.. זה חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, אבל משהו בכתיבה מפריע לי. נראה לי זה הפתיחה והחזרה על המילה "ואילו" יש פה פוטנציאל לכתיבה מתאימה יותר. [ליצירה]
