וואו, מדהים. כמה עצבות, כמה בדידות מובעת פה...
אהבתי מאד את העינין שהבובה מוחזקת על ידי בובה אחרת,. ויופי של צללים, ממש כל אחד במקום.
לאהודות.
תודה, נהניתי מאד.
פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי.
יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי.
(ויש עוד מה לדבר על הציור הזה)
[ליצירה]
וואו, מדהים. כמה עצבות, כמה בדידות מובעת פה...
אהבתי מאד את העינין שהבובה מוחזקת על ידי בובה אחרת,. ויופי של צללים, ממש כל אחד במקום.
לאהודות.
תודה, נהניתי מאד.
[ליצירה]
פעם רביעית שאני מנסה לנסח את עצמי, אז בקיצור- הניסיון להבין מה קורה בציור, הפה המעוקם בעצבות, הריקנות והשקיפות של הבובה(שאילהם שמתי לב בהתחלה) שוו אותי.
יופי(לא שגרתי) עם הרבה מאוד אופי.
(ויש עוד מה לדבר על הציור הזה)
[ליצירה]
Fantastic.
You think I am amazingly talented?! look in the mirror, see a real talented young person :)
(just going thru your works, i have to admit i havnt seen most of them)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לא מדוייק, ועדיין
אחרי שני פרוטרטים נשיים, החלטתי לסיים את הסאגה לעת עתה בציור האשה היפה בעולם, לטעמי. לא משמעות ולא שום דבר, טכניקה גרידא, בשביל שאני אוכל בשקט לעבור לצייר דברים אחרים (:
אני יודע שזה לא מושלם, מצאתי כמה וכמה פגמים בַּדיוק לעומת התצלום המקורי (מתוך הסרט tomb raider), אבל אני חושב שבכל זאת זו עבודה לא רעה. מה דעתכם?
[ליצירה]
ליוליה...
קודם כל, תודה (:
ציירתי אותה עם עיניים פקוחות מאוד. היו אנשים שאמרו לי שהיא מפחידה. את אומרת שהיא נראית מבוהלת, ואני צריך להסכים איתך. האמת היא (וזה לא לציטוט P: ) שזה לא בכוונה. אני עדיין לומד איך אני צריך לצייר עיניים ופנים בכלל, ולהגיע להבעה שאני רוצה. ככה התרגלתי לרשום עין, אז ככה עשיתי... אני אלמד גם לעשות פנים לא-מפוחדות, אל דאגה (:
בנוגע לשאלות:
1. בציור העליון חסרה גבה כי ככה סרקתי אותו. זה היה תהליך עבודה, שסרקתי בשלבים שונים. לא משהו בעל משמעות.
2. לא, זה לא פרוטרט עצמי (:
[ליצירה]
(:
קראתי את שלושת החלקים, אבל החלטתי להגיב פה..
אהבתי את הכתיבה. במיוחד אהבתי את המודעות לעצמך... הרומנטיות הטיפה קיטשית, והסוגריים שמאזנים אותה. את יודעת בדיוק איזה רושם יתקבל אצל הקורא.
האושר בא בסוף, ככה זה. זה הטוב משלושת הקטעים, לדעתי.
אני לא בטוח שהייתי מקטלג את זה כנונסנס. זה די ברור ובעל הגיון (לפחות נראה די ברור...).
אגב, אין שום דבר רע ברומנטיקה, גם אם היא מעט קיטשית (יש לי חולשה לרומנטיקה.. אכן, חיים קשים).
[ליצירה]
תודה תודה, טל. גם לשלך. כל שיר.. מקסים.
לצערי, לא הספקתי עדיין בחיי הקצרים לקרוא את הזמיר והשושנה של וילד. אולי פעם אני אקרא את זה (קודם את התרגום, אם יש, ואז במקור...)
תגובות