[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
אתמול הייתי בהלויה, וחשבתי על זה שלפעמים מגזימים בהספדים ומנפחים בשבחים (למרות שאתמול זה לא היה המצב) וחשבתי בדיוק ככה - שכשיבוא יומי בע"ה בעוד הרבה מאוד שנים) אני לא רוצה שיגזימו בהספד. שיגידו מי באמת הייתי. מה, אם המת לא צדיק אז זה לא עצוב שהוא מת?
מזדהה מאוד עם השיר, אהדתי.
[ליצירה]
אביטל, לא חשבתי על זה, זה רעיון מעניין. הבלעתי פה רמז על מה שקורה לעם ישראל בגלל ההתנתקות - מתחלק. ההרגשה שלי היא שהרבה אנשים בארץ כבר מתייחסים אלינו כאל עם זר.
[ליצירה]
בס"ד
זה היה מעצבן לראות איך בבית הספר מגמגמים לנו ולא מעיזים לדבר.
זה היה מעצבן לראות איך שגם המתנחלים מסביבנו (המבוגרים) מדברים חצי חצי.
לא עוד. הגיע הזמן להגיד את האמת. מי שעשה רצח אופי, יקבל אותנו גדולים יותר, חזקים יותר, וצודקים יותר.
[ליצירה]
בס"ד
בתקופה שלפני ההתנתקות הרגשתי שממש רומסים את כבוד התורה ובעיקר כבוד תלמידי החכמים. זה מקומם, מרתיח את הדם. אני לא יודע אם זה מה שהביא אותך לכתוב את השיר, אבל השיר כואב ונוגע, בהחלט נושא הטעון הוצאה וביטוי.