תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
אני לא יודע אם זה היה אפשרי, אבל ברקע נראה שיש אנשים שבודקים את ה"כפרות" שלהם וצריך להבליט אותם קצת יותר, ללת להם יותר מקום בפריים.
למרות זאת, זו עדיין תמונה טובה.
(אני באופן אישי מתנגד למנהג הברברי הזה. נוהג שכבר לפני מאות שנים רבנים המליצו לוותר עליו)
תגובות