[ליצירה]
הי, לא הגבתי על זה? בטח התנתק לי באמצע.
אז ככה, כיון שהייתי הראשון להגיב, וגם זה רק בזכות האקראיות, תהיתי לנפשי איך נוצר מצב מוזר כזה שאף אחד לא הגיב על כתיבתך המדהימה לפני.
אבל ממז הפך את תגובתי לבלתי רלוונטית, ועל כן כל מה שנשאר זה לחזור שנית על כך שאתה כותב מדהים.
זה פשוט יפה.
[ליצירה]
אני ממש לא מבין את הסתירות שבשירתך. מצד אחד אתה שואף לשלום, שקט, אחוה ורעות, ומן הצד השני אתה מטיף לאלימות פרולטריונית שהוכחה מזמן לא רק כבלתי מוסרית אלא גם ככישלון.
היה כבר פעם שלטון פועלים, בתקופת סטאלין, וכולם סבלו מזה, כולל מעמד הפועלים.
צר לי שמואל, המרקסיזם עבר מן העולם, וטוב שכך.
[ליצירה]
לענ"ד הסוף הוא הפואנטה..
תנסו לקרוא את זה ככה:
לא ידעתי אם תאהב את המילים
המקצב, הסגנון, עם או בלי חרוזים,
הוא קצת תינוקי , רדוד, מטופש
(הפסקה. )
מחר אשיר לך שיר חדש
(בקונוטציה מקראית לתהילים,"א-לקים,שיר חדש אשירה לך" - רק בווריאציה ילדותית משהו, שתואמת את האווריה של השיר.חוצמזה שיר חדש, אם אני מבין נכון, הוא מושג הקשור בגאולה. ר' נחמן אומר שבאחרית הימים יתעורר "...שיר חדש בעולם, שיר של נפלאות")
בקיצור, איך שאני מבין את השיר, הוא מודה בחוסר המושלמות שלו, אבל מבקש מהקב"ה שיקבל אותו בכל זאת, ובעז"ה נזכה בקרוב לשיר שיר חדש - שיר ציון.
ואת זה אהבתי מאד. בגלל שהשיר בעצם לא נועד להיות יפה מבחינה ספרותית, קשה לי להעביר ביקורת. אבל הילדותיות שנמשכת לאורך השיר היתה טיפה מוגזמת בשבילי, והבית הראשון כמעט גרם לי לוותר על קריאת כל השאר. אבל הבתים האחרים מצליחים לשמור על חינניות למרות העמדת הפנים של חוסר יכולת להתבטא כראוי, והסוף בעיני מרשים מאד.
כל הכבוד!!
(וואו, זה יצא ארוך. אבל השקעתי..)
[ליצירה]
אתה עדיין תמים..
רק יותר גרוע. לא יודע את האמת על כך שעשיו שונא ליעקב, אוזניך אטומות מלשמוע על זוועות תרפ"א\ תרפ"ו ותרפ"ט, מפוטם בסיפורים כאילו יש כזה דבר עם פלשתיני, וכאילו הוא חפץ בשלום.
ומתי, מתי שמואל, תלמד לחוש בסבלו של אחיך היהודי?
תגובות