האיש ההוא
שגרם לי
בלבול
שסחף אותי
במחול מטורף
שהרקיד בי
ליבי
שהסעיר
את נשמתי
האיש ההוא.
איה הוא?
איה הוא?
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובכן?? [ליצירה]
- [ליצירה] קצת. התרגשתי מאוד. התמונה היפהפייה הזאת נתנה לי אמנם תחושה של גוש, במיוחד תחת הסיווג "הספד", אבל אין ספק שזה מרגש לראות את החממות עומדות מחדש על תילן. אתמול הייתי בסיטואציה ההפוכה, והכאב - בל יתואר. לעקור חממות ממקומן, ולראות בכאבו של בעל החממות, זה על הפנים.. [ליצירה]
- [ליצירה] * איתך. כמה שתזדקק לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] רון, הדבר שאהבתי בשיר הוא הרצון לשורשים. תודה על הכתיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה ממש כתוב בטעם. (טעם טוב, זתומרת..) "ופה אני יושב, בין קפה לקפה עם דף ועט ולב מתרפה נפל בי הכח להרים את ראשי עייף אנוכי מדברים שביני לביני." כל הקטע הוא בצורה פאסיבית - "דברים נכתבים", ואילו כשזה מגיע אליך אתה כאילו אקטיבי, אתה הפועל, אך למען האמת פעילותך נובעת מתשות הרוח, מעייפות ודלות החומר. נהדר! אבל - "מהלך חיי נמצא בין התלמים"- סופו של דבר לא נמצא בידך. בצורה פאסיבית הוא פשוט שוכן בין התלמים. עד שיבוא בעל הנפשות ויטלטלנה. נהדר. אהבתי עד מאוד!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעט חיבה זו דרישה הגיונית, אבל שתכתוב אתה את שיריה? זה כבר מוגזם. כל אחד וספר שיריו עד ליום בו תש כוחו מכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תנסה פעם ללכת על זכוכיות ותבין מה זו אותה זהירות. כנ"ל לגבי הליכה על קוצים כאלה חזקים שחודרים לך לרגל. בחיי שזה כואב, וצריך ללכת בזהירות (לא שזה עוזר...) [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אין לי מושג מה בסדר ומה לא... העיקר שמנחם אישר את היצירה.. כנראה זה בסדר.. לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] תמי. בא לי לבכות!!! אהבתי את הרצון להיות בוטה כנגדו.. [ליצירה]
- [ליצירה] בבת אחת חזרו אלי ימי הגירוש בנווה דקלים. האמונה המקווה, שעד הרגע האחרון הכל יתהפך וזה לא יקרה.. המדים ה"ציוניים" כאילו להכעיס, והרצון פשוט להישאר שם לתמיד! כתיבה פשוט נהדרת. כתיבה כואבת ומיוחדת. (אה, ואני עם טל... בתגובה השניה שלה..) [ליצירה]
תגובות