רציתי לדעת
שהכל לטובה.
כך אמרו פעם
הזקנים,
אלה שעוד האמינו
שהכל לטובה.
כן, היו כאלה..
מוזרים.
זקנים
מאמינים.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון, והביצוע טוב. [הערה קטנונית אחת: צ"ל א ל ה שעוד האמינו, לא אלו. זכר=אלה, נקבה=אלו [ליצירה]
- [ליצירה] "עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא') [ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים] [ליצירה]
- [ליצירה] שיואו.. מגניב. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה וזורמת, ועם זאת - כואבת. יש לנו אהבה והיא עוד תנצח. השאלה היא מתי צריך להשתמש בה, ומתי, למרות סלידתך מהמילה הזו, מתי נאבקים באמת. בשורות טובות. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, ראיתי שההערות ארוכות אך הרשתי לעצמי גם משהו. אהבתי את הכתיבה אבל הרגשתי שחסר משהו.. אולי הייתי מוסיפה עוד שתי שורות או לפחות מסיימת בנקודה. שמתי לב שאין פיסוק לאורך כל היצירה וזה טוב ויפה לדעתי, אבל זה נותן תחושה שהיצירה לא נגמרתת.. כאילו אני לא יודעת איפה הטון הסופי. חשבי על כך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פחות ציני ויותר דורסני. זה לא זלזול בדור הבונים, זה פחד מפני העתיד, וזה חיזוק של ההקרבה שלהם מול ההקרבה שלנו. נכון שזה העתק מושלם של שיר אחר, והיצירה לא עומדת בפני עצמה, אל זה חלק ממה שגורם ליצירה אכן להיות חזקה ומשמעותית. אני כן אהבתי. וזה בלי להיות חיילת.. אז אולי אני גם אדיוטית.. [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח שלא לב. אבל - - - עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה. ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה. שיר מקסים! כתוב מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יעלי. האמת, עד היום השיר היה בדוי. לצערי, היום הוא קיבל משנה תוקף. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא, נפלא, נפלא. נבי"ש, קטע חזק ויפהפה. אהבתי את הרבדים השונים, את סגנון הכתיבה ואת הבניה של השיר. פשוט שיר מוצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, כרגיל, מתעלמים מההערות המעצבנות, למרות שהן כתובות בידי אומן. כן, אולי יש כאלה שצוחקים ומלהגים, אבל לנו זה כואב. אנחנו בוכים על החורבן. בוכים בשביל כולם. גם בשביל מי שלא יודע לבכות כשצריך. וגם כשחלילה ירצו לפנות את קדומים ובית אל אנחנו נעשה הכל (...) כדי לנסות למנוע. ועד הרגע האחרון, כמו תמיד, נאמין. פשוט נאמין. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך, יש לי בעיה עם הסוף. אולי "ובו במקום, תצמחי מרגבייך אחותי כלה"? לקטלב יש פרחים יפים? אף פעם לא יצא לי לראות. שיר יפה. קראתי כמה פעמים. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! של איפה התצ"א הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] שתעלה לבית גנזיו ושם בחיוך תתקבל תספר אודות מעשיו של בן תמותה קומל. טוב, מזכיר לי את סבתא רבה שלי.. [ליצירה]
תגובות