חבוש בין ספסלי
בית האסורין, ואין אדם
היה הקול
מִדבר ברוח
כמה חביבין עינוגין
שלאהבה
תני לי ידך, ילדתי
ונאמר
שהקמת איתי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי את השימוש במושג אל הבעל יחד עם אל הרווקות - ואת הקריאה בשם לכל עבודת אלילים.. יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי צורה שזכתה שיוסף עוזר כותב בה. משחקי המלים והתגלגלות האותיות והשנינות יוצרים משהו דחוס שלא מרפה ממך הכח לכתוב גם אמונה וגם זעקה כנה [ליצירה]
- [ליצירה] Joan D-Arc לא, מה פתאום לכתוב בעצמי ולא לאשר יצירות, בראש שלך. .. תכתוב תכתוב, ועיני הכהות יאושרו. רק תן קצת לדבר על השחיקה שנעשית בי, בכל הקשור לאופי ויופי של כל המלל הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת, זה יפה. הקטע ארוך מספיק על מנת ש'יהיה' מה לקרוא ולא רק למסור לנו בקיצור את הפואנטה (כמו שלפעמים אני עושה לבדיחות ולא מבין למה אנשים לא צוחקים) את עושה את זה טוב כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] יש על זה השערות בדיון באייל הקורא... ויוסף עוזר עונה שם כי מדובר בטעות. (וטל"ח) הנה הלינק לשרשור באייל [ליצירה]
- [ליצירה] משובח. כרגיל אצלך. נהניתי לקרוא ובאמת חיכיתי לסגנון של מעולמה של חוזרת בתשובה (טעם "ה' ירחם עליו" עדיין בפי) ושמחתי למצוא שוני ויופי במקום אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. צריך להיות "שבאות". תודה, הלך [ליצירה]
- [ליצירה] ה"היתה יהודיה" מטריד אותי כי לא הצלחתי לקשר אותו לכל השיר והוא חוזר פעמיים בשיר.. (כלומר יש לי רעיון שתיים איך הוא קשור אבל אי הוא קשור??) [ליצירה]
תגובות