.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] אנחת עונג. (למרות שאי אפשר שלא להרגיש כמו עדר שלמרון נמאס מלבקרו, ולמרות שאי אפשר שלא להזדהות עם התחושה, זה שיר במינונים מרוכזים ובמילים מדוייקות. כמו שצריך. כמו שוקולד שלא יימאס). [ליצירה]
- [ליצירה] חת, אני מסכימה עם כל מילה שלך, אבל לפעמים, כדי לחיות במציאות המטורפת הזאת, צריכים להגדיר את הדברים. אין כאן רע מוחלט, אין כאן טוב מוחלט, אבל יש צדדים מוחלטים ומלחמה אחת ארוכה. אני לא חושבת שזה פתרון, אבל אני יכולה להבין את האנשים שבורחים לתמימות או להתלהמות. אבל, וזו הנקודה בה אני חולקת על החתלתול ועליך יהיה טוב, שתי הקיצוניות הן בריחה ואיומות, חסרות תועלת וחסרות תוחלת באותה מידה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא צריך לשים פסיק בסוף כל משפט, לפעמים די בחיתוך השורות. וחוץ מזה, מה יש לך נגד נקודות? גם הן קטנות... (לדוגמא- אחרי "מקשה" ו"נקרעת" נדרשת דווקא נקודה). דבר שני, לא לגמרי ברור מה את אומרת, מה את חושבת, זה תזזיתי מידי. תנסי להקריא את היצירה לעצמך בקול רם. אהבתי את המעבר מ"צל של עצמי" לחלוקה בין הצל שילך ועצמך שישאר. והלוואי שכך יהיה. בשמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא כתוב טוב, וגם זה פשוט לא נכון. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] *. (ווי, אבל ממש!) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה עם טובי. לא כל דבר שנכתב צריך לפרסם, במיוחד לא רצף שירי אהבה למשפחת אופיר. אלו שירים מתוקים ביותר, אך ראוי שישארו במסגרת המשפחתית. אני לא חושבת שיש בהם עניין לציבור- לא בתוכנם או בסגנונם, או בכמותם. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אלדר צודק, ואכן הכוונה לירושלים, יפה שבחרת לסיים דווקא בתקופה הצלבנית, כשלכולנו ידוע ההמשך. לא לגמרי הבנתי את הקטע של המוות והחזרה שוב ושוב, אבל מילא. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם חזר והביא מתנות! יפה. אבל כמו תמיד, עם הזמן אני אבין יותר. ואבין פחות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה עצוב מאוד שכתוב יפה. יפה שזה עצוב מאוד. [ליצירה]
תגובות