.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא רוצה להכנס שוב לנישת "נשים בשחור למען האלומות", או לנצל"ש ת היצירה של טל, אבל בעיני צורה לא אמורה להיות הגרסא האינטרקטיבית של העיתון הסניפי. בניגוד למה שהעירה כאן אחת המגיבות, אפשר לכתוב כדי לתת פורקן לנפש- זה אחלה. אפשר לכתוב כדי לשעשע וזה גם אחלה, אבל בסוג הסיפור שטל פירסמה כאן יש כללים וחוקים, ועליהם הצביע האלומות. לאף אחד לא הייתה בעיה לבקר את הסגנון שלו, אבל ביקורת על הסיפור (אני אפילו לא נכנסת לסוגיה של מה מהטענות היה מוצדק) נתקלת בחומת התנגדות גבוהה, וחבל. כי ההערות של אסף יכולת בעיניי בהחלט להעלות את הסיפור. ואגב, לא שאני מקבלת כסף על יחצנו"ת, אבל אסף מופיע באוקפי ובאיל הקורא. אתרים שאי אפשר לפקפק במקצעונות שלהם, ככה שלא רק שהביקורת על הנושא אינה במקום, ראוי להקשיב למה שיש לו לומר. בעיקר למי שמעוניין להתמקצע, כי אי אפשר להתעלם מזה שהבחור מבין דבר או שניים. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מוחה, אבל זה כתוב טוב מאוד מאוד. ואוף. [ליצירה]
- [ליצירה] באמא שלי, אני לא כתבתי את כל שגיאוט הכטיב האלה!! מהתחלה: "זה בוא ניסע לספרד, יכול להיות שם נחמד" והגבתי אליו, מר חדש (שזה כמו המפלגה אבל לא) כי הוא זה שמזמין את בארי לשוב ארצה, אבל לא! בספרד הרבה יותר נחמד! (גם כשאני ערנית אני לא משו..) [ליצירה]
- [ליצירה] כמו אתרוג- אחרי כמה זמן וקריאות חוזרות, אתה מגלה בו טעמים וריחות חדשים. כמה טמנת כאן, ילד. כמה מעט מזה אפשר להבין דרך מסך. *. [ליצירה]
- [ליצירה] שי כבר לא עורך. (אבל תראה איזה יופי, בזכותי בכלל זכית לצפיות) [ליצירה]
- [ליצירה] או, ההכרה. אולי אחריה תבוא היוקרה והכבוד. טוש, יפה כתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה? [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי כמה השגות על התוכן, אבל סחה על הרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא נונסנס... תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, מה אומר לך לא אדע, שיר סיפור או אגדה, רק אומר שלוש מילים: קחי אותו לאט. (את הזמן. העולם עוד יחכה בחוץ). אולי ממרחק מהסיטואציה השיר היה יכול להתגבש למשהו שלם יותר. כי התחלת טוב, סיימת טוב, אבל באמצע זה הפך ליותר תיאור משיר. וחבל. [ליצירה]
תגובות