הבזקי חשמל
בשמי הפלדה
וחיילי העננים
הרוקדים אתי
במחול השמחה.
אני ילד של סתו,
עיניי
ירוקות העד
בשלכת
גשמי הברכה.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזו האנשה! תיאור הסתיו בצורה פנטסטית וציורית! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מתי הספקת להגניב יצירה מבלי שאני אשים לב אליה! אהה!!! אהבתי. אם כי אני לא כל כך בטוח שהריקוד של העננים כל כך מתאים (השיר קצת אפל ופתאום ריקוד :S) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה, רק בגלל העובדה שאנשים כבר לא כותבים על עצמם, זה כאילו נהיה פסול. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי לראות את הסתו בעיניים של ילד. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שאני ילדה של קיץ... אהבתי... (אולי בגלל זה העיניים שלי חומות. כי בקיץ הכל מתייבש כמו הקוצים..שהם לא ירוקי עד...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! רוקד בגשם... בסתיו עם חיילי העננים... אתה גדול האם לא אמרתי לך? תודה לך: אהבתי ואהדתי, באהודות הפקדתי. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר... מתאר תחושותיי בצורה מוחצת. הביאו לנו רוח, הביאו זרעים, הביאו גשם, ונרים את התחייה!!! שיר מקסים להגעת העונה החביבה עלי... כתיבה מעולה. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. יש אווירה מסויימת בשיר שלא קלטתי בשום שיר אחר. מזכיר לי שיר ידוע... של לאה גולדברג, אולי? השיר נקרא "אלי" (ז"א אל עצמי. עצלתי מלנקד), אם אינני טועה. סיום מפוצץ ממש. אהבתי מאוד. הגחליליות שלך מעניינות. הן תורמות עדינות מסויימת לשיר. פלא נסתר... תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי יותר מדי שיניים תותבות, ת'יודע. אתה שובר אותן כל פעם מחדש... קשה, אבל מעניין (באמת!) שוב, אהבתי את המשחקים במלים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] משהו מיוחד, בהחלט... שירת הנשמה למארג האלוקי הסובב. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים ומתאר בצורה אמיתית עד טירוף את המקום. אני כמעט יכול להיכנס לדמותך. יש לך את זה. תלכי עם זה עד הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, פשטות של רגש, של נשמה. כמה קדוש וטהור... באמת קשה להידבק בו, באבינו. לכי אל העצים ואל האבנים, הם ילמדוך. באמת. דרכם, ודרך אהבת אדם וחיות, תגיעי לאהבת האל הבסיסית. בהצלחה. כתיבה מעולה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. אפשר להזדהות בלי שום בעיה. השאיפה לדעת הכל, ובכל זאת אנו יודעים שלא נצליח, ומתייאשים. עוןד סימן לכך שיש דבר מעלינו, שאיננו שלמים. עפר אנו בחיינו, אך לעפר יש משמעות כשבו נשמה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הו. כתיבה כזו נאה לנערות צעירות לא ראיתי הרבה זמן... כנראה שמערכת החינוך לא נכשלה בסופו של דבר. *השפה פה מצויינת... ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שאמור להיות בגילך. מוכשרת! * את לא דובקת בחרוזים יותר מדי, וזה יפה מאוד. כשאני התחלתי לכתוב חרוזים היו חלק ניכר מהכתיבה. לא כך אצלך. השיר מתקדם נהדר! (החרוזים גם ממש חרוזים, עד הסוף!) * דעתי על הסיום הייתה חלוקה, ואפרט למה. ראשית, הסוף אמור להוות חלק חזק בשיר. לתת מכה כזאת של "וואלה!". פה יש רק המשך לא גמור של השיר (המתבטא בשלושת הנקודות). נכון, הוא יפה, אבל הוא לא הסביר לי דבר או הדהים אותי השלים תהליך מסויים שהתרחש בשיר. זה, או שפשוט לא הבנתי את השיר עד תומו. אבל... הסיום כן מספק במידה מסויימת. כשכותבים על דבר רגשי כ"כ, אין צורך לסגור מעגל. אפשר להמשיך הלאה והלאה... דימיון. לכן לא אדבוק בכך. * הרגש פה עצום והתיאורים מצויינים. עבודה מקסימה! הכל יפה, בכלליות, ואינך חייבת להקשיב לביקורתיות הנבזית שלי. המשיכי לכתוב, את מוכשרת! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קנדה! ארץ הולדתה של אמי... אכן, נוף מקסים, אף שהוא משעמם במיוחד (עצים, עצים, עצים, אגם, עצים, עצים, עצים, אגם, עצים, תחנת דלק, עצים, עצים, עצים, עיר). כן... זכרונות ילדות. גם בארץ לא חסר מה לראות, אבל אתה צודק- יש מקומות שונים. כתיבה נהדרת ותיאור מהמם. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אם יורשה לי לשאול רק מה הם הכיתובים ב(לטינית?)? נראה מעט כאילו יד שמאל יוצאת לילדה קצת מאחור, או שזה סתם תעתוע. תודה. [ליצירה]
תגובות