עיניים2
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים. מזכיר לי סבא (גם בגלל העננים..) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] בעיניי זה המוצלח מבין השלושה קרצן ממזרי רק חבל שקראת לו בשם [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, אתה לא רואה בעיניים! סתם... זה רעיון ממש נהדר! יחד עם זאת זה היה יכול להיות מושלם אם היית מצלם את התמונה לאורך ולא לרוחב, במצב הנוכחי זה הולך לאיבוד בתוך המרחב וזה גורם לתמונה להיות פחות מעניינת. בכולופן, ממש נהנתי מהתמונה הזאת והיא גרמה לי לחייך בפה צוחק. יום טוב חלמונית [ליצירה]
- [ליצירה] ענק!! הזוי ביותר [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ומצחיק. תחשוב לכמה אנשים גרמת לחייך... [ליצירה]
- [ליצירה] עיניים להם ולא יראו אזניים.!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה הרבה בצילום, אבל זה מפתיע, ואחרי שמעלה חיוך זה גם עושה אפילו לחשוב... [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של תמונה, בעיקר בהקשר לסידרה! [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד חביב ביותר. מברוק על ההומור, אנחנו כל כך צריכים אותו לפעמים [ליצירה]
- [ליצירה] ברשותך, אתייחס לצורה של השיר: נתחיל מהמבנה: לדעתי ראוי להוריד את הרווחים בין החרוזים, כיון שהם אינם בתים שונים. (הרי החרוז הדשני מתחיל בו"ו החיבור) כמו כן, ההדגשה היתרה מיותרת ומציקה בעין. עד מתי יוחזק גלעד שליט שראש ממשלתו הפכו לפליט. --> המילה פליט לא נראית לי מתאימה. והוריו שפופי הראש קצה נפשם בממשלה שנדה בראש. --> בדר"כ לא חורזים מילה בעצמה. משהו מכיר במילה אחריות? האם אחד כזה ישא באחריות?.-->כנ"ל. ושב גלעד לגבול ארצו-->שורה טובה. והנותרים אנשי חמאס אשר שרצו.-->לא הבנתי את השורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי, עכשיו ביתר פירוט: אל ראש צוקים ניכר מבט, - לדעתי המילה "נישא" מתאימה יותר מ"ניכר". צלול כמעיין. בערב זך, כדמות מלאך, שכן בצל ענן. ירד כוכב, אפוף כעב,-צ"ל "אפוף בעב" - הלא כן? עטף מאור ליבי, טרם סתיו, בנחל כזב,-"נחל כזב" - משחק יפה. ואהבתי גם את החריזה הפנימית של השורה, שמוסיפה המון. עוד בכי, תמרורים. לעת זריחה, על שביל בריחה, אלחש סודות הלב, אזיל דמעה, אקשיב כמעה,-צ"ל "קמעה". ללב אבוד, כואב. - בגדול - חריזה של "לב" עם "כואב" היא כבר משומשת עד לזרא. זה שיר אווירה יפה. אם אתה רוצה לבטא רגש - אז עדיף היה לפתח את השיר הזה, לתת יותר מקום לאישי שלך. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את העדינות שבה את מערבבת עבר והוה, ונותנת לי להתגעגע לתקופה שלא חוויתי. [ליצירה]
- [ליצירה] למה?? למה אתה מכריח אותנו לקרוא פליירים פשוטים תחת הכותרת שירה? את ה"יצירה" לעיל אתה יכול להדפיס באותיות אדומות על נייר כרומו ולהפיץ ברחובות, אבל לא לפרסם כשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] תוסיף לזה את זה שכלבים, נמרים ונחשים לא כותבים שירה בעברית מרוצצת (כתבתי בכוונה מרוצצת.לידיעתך - הביטוי הנכון הוא - רצוצה), וגם לא נאלצים לסבול אותה.. הו, כמה נהדרים חיי הכלב!! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה דברים עולים לי בראש כשאני עוברת על יצירותייך, אבל אני אגיד רק את מה שנראה לי רלוונטי כרגע- זו לא יצירה. שימי לב, דף היוצר שלך לא אמור להיות בלוג של סיפורים על חייך,( עבר הווה והלוואי שיש לך עתיד, ) אל דף יצירות, כלומר שכל דבר שמתפרסם צריך לענות להגדרה "יצירה". כיוון שבעצם אין הגדרה אובייקטיבית מוחלטת, על השירים והמונולוגים שלך עוד אפשר להתווכח, אבל סתם לפרסם תמונה משפחתית שאפילו לא את הצלמת - אני לא רואה דרך להגדיר כיצירה. ובגלל שאני כבר בשוונג, אז אני מוסיפה את הדבר השני שחשבתי, והוא: את חיה בדיאלוג מתמיד עם העבר שלך. כל הזמן משווה, מתוך מאמץ להתרחק. את אולי לא מודעת לזה, אבל ככל שאת מדגישה יותר את הריחוק שלך מהדת - ניכר שהיא קושרת אותך אליה בחבלים שאת פשוט לא מצליחה לנתק. ביצירות שלך את לא מכניסה כלום מהעולם הפנימי שלך, מהאדם שבך, מהמחשבות והרגשות שיש לכל אחד. את חיה כל הזמן את הדתל"שית, ורק אותה. אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב, אז אני אדגים: אני למשל- הזהות שלי מורכבת מהרבה גורמים: אני שומרת מצוות. אני ימנית.אני בחורה. וכן הלאה.. ואת? דתל"שית. רק דתל"שית. שימי לב, אני לא אומרת שאין בך מעבר לזה, אלא שככה את מראה את עצמך וככה, כנראה, את תופסת את עצמך, וזה חבל להצטמצם בתוך עולם כל כך קטן, שאין בו כלום חוץ מתוויות. תיפתחי, תגדלי.. שלך, בכנות.. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, לשיר הזה חיכיתי. קודם כל: כתיבה שובת לב. היומיומיות הכי רחוקה מבנאליות שאפשר, והרגישות, והאהבה לאנושיות שנושבת מהשיר הזה - פשוט מקסים. ורק - לשם מה נצרכת הפסיחה לפני "ראווה"? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, שיניתי. קצת דבילי אבל יותר טוב מללא כותרת, נכון, שחף? שחף? איפה את? ועוד משהו - מה זה אומר "צבעים לא רווים"? זה יכול להיות קשור לזה שהתמונה צולמה בפילם שחור לבן? ניצן שטרם חלפה שנה מיום שהתחילה ללמוד צילום וזה אומר שהיא אוהבת להפגין בורות מדהימה בכל מיני דברים שקשורים לזה וגם בכאלה שלא קשורים. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר שאלת - אני מאמינה שכך זה גם אצל האדם. כל נפילה נועדה לרומם למקום גבוה יותר. אבל בהייקו הזה לא כיוונתי דווקא לכך. בהייקו בדרך כל מתוארת תמונת נוף שיש בה מן ההקבלה לנפש האדם. השיר (המוקדש לאפרת - בחורה מוכשרת מאד שכותבת הרבה בתחום ההייקו) מבקש להימנע מההקבלה אלא לדבר ישירות על האדם. (לפעמים הדימוי בשיר הוא כל כך נוקב וחד שהוא מכאיב יותר מאשר מילים פשוטות) ובאותה נשימה, המילים "נשיר עלינו" מהוות גם מטאפורה לאדם כעץ. (כשכתבתי חשבתי דווקא על העצב שמשיב הסתו, אבל לא אני אהיה זו שתאמר לא להסתכלות אופטימית וחיובית) [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. מה שמפריע זה בטח לא הצואר. אולי הרגלים קצרות מדי, אבל סביר שזו אני שלא יודעת איך נראות רגלים של תוכי. אף פעם לא זכיתי להיכרות קרובה איתם. [ליצירה]
תגובות