[ליצירה]
אין ספק שילד צודק.
ראשית, אם חמשירים זה סתם שטויות שלא מתיימרות להיות יצירה ספרותית - כמו שאמר מסר - אז למה בכלל לעסוק בהם בסדנת כתיבה, ולמה לפרסם אותם באתר יצירה.
שנית, גם כחמשירים הם לא משו, לפחות בחלקם יש פשלות רציניות בחריזה ומשקל (שהם הדברים המרכזיים בחמשירים). חוצמיזה שגם היתוליות אפשר לעשות בצורה שנונה ועוקצנית, ואפשר לעשות בצורה סתמית או אפילו בוטה.
[ליצירה]
שיר - הלל, למדינת - ישראל, !
ב"ה
(שיר זה, מוצע כתחליף - נוסף, להמנון - המדינה;)
יום - חדש, אורותיו - השיאיה!
השיאיה - אורותיו, אורותיו - הגדולים, הושאויו!
ויושאויו, אורותיו, ויבוא, אור גדול -
על - כל, אומות - ישראל,
על האומה - הפלישתית,
האומה - הרוסית,
האומה - הרומנית,
והדרוזית - גם;
כן, כל אומות - ישראל,
קמות - לתחיה,
לשמש - ולבריכה!
האח, הידד, הקץ - לכיבוש. (פזמון. יש לחזור עליו עד בוא המשיח)
---
שיר יפה?
[ליצירה]
עלתה לי עוד מחשבה.
כשהעלה מת ומתייבש ומאבד את חיותו, הוא נעשה חסר אונים וכח המשיכה מושך אותו אל השרשים. אבל כל עוד יש לו כח משלו והוא ירוק וחי, ויש לו עתיד - הוא לא זקוק להתרפקות על העבר והוא מסוגל להחזיק את עצמו ולהתקדם.
אולי העמסתי יותר מדי משמעויות על עלה אחד מסכן, אבל לא נורא, הוא גם ככה ינשור מן העץ.
[ליצירה]
ב"ה
מזכיר קצת את אחר, שפרש מהיהדות לאחר שראה ילד שהלך, כמצוות אביו, לעשות שילוח הקן, שזה שתי מצוות שנאמר עליהן שמי שעושה אותן מאריך ימים, והילד מת במקום.
בכולופן, אי אפשר לדעת למה קיבלת שברי הליכה. אולי כי את מציקה לי במסרים.
תגובות