לו ידעתי,
לקרב אותנו שוב
להזין את ניצוץ נשמתי ברוח הלב
להגביה שלהבת, ולהתיך השברים שליבי
לתפילה זוהרת.
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את משהו. אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רק חייב לומר שזו היצירה האהובה עלי בכל האתר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיגד ויהודית: מיגד, זו בדיוק השאלה של ההסתכלות. למרות שהעניין עמוק הרבה יותר. יהודית, אמת זה לא שקר שנשמע טוב, אלא אמת, אמת ממש. אני אסביר את עמדתי בנושא, בקצרה: העולם סביבנו הוא עולם של שקרים(ומכאן שם היצירה). גם האמת הגדולה ביותר, העמוקה ביותר, אינה מתקרבת לצל צלו של קצה קָצֶהַ של האמת המוחלטת, או במילים אחרות, או אין סוף. מכיוון שאנו נמצאים בעולם כזה, אנחנו יכולים לייצג את האמת המוחלטת דווקא ע"י החומר, ולא בשום דרך אחרת. תנסו לחשוב על משוואה שבשני הצדדים יש את אותו מספר, לכן הוא מצטמצם, כך גם כאן, בגלל שאנו משתמשים בחומר כדי לייצג אמת בעולם חומרי, אז אנו בעצם אוחזים באמת המוחלטת. אבל זה רק כשהשקר במקומו מונח, כלומר החומר, המציאות השקרית, הזמנית, המוגבלת, מושם על ידינו במקום הנכון בשבילו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה מרגיש פשוט, כנה, מרעיד גם אצלי מיתרים של כנות, הצליל קצת חלוד אבל מרגיש נכון. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב בשריטות מטורפת. אתה מבין את מה שאתה כותב? [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אבל לה יש כינוי מכובד. איך אתה רוצה שאקרא לך? שתי נקודות? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם על התגובות. זה ממריץ אותי להמשיך ולכתוב, לצרוב בנייר עוד ממה שרוצה לצאת בי החוצה. ונטע, אני חושב שאת יכולה להבין, לא את השיר עצמו (זו אינה המטרה בעיני, לפחות לא שלי כשאני קורא) אלא אולי קצת יותר אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אבל הרבה יותר מזה זה אמיתי. ואין לי מושג באמת מאיפה יונתן שבסיפור לקח את הכוח, אבל אני יודע שאם הוא ימשיך לברוח, יהיו לו צלקות לכל החיים, שיחייבו אותו או להמשיך לברוח כל חייו, או להתמודד ממקום שהבריחה הרבה יותר טבועה בנפשו. אם אני מעביר את זה לרובד של מציאות, בפני יונתן עומדת דרך ארוכה, שלא ברור מה יקרה בה. בחיים לפחות, זה לא שפתאום איזה מישהו כזה עושה פעולה חד פעמית ופורץ את כל החומות. זו עבודה של שנים. [ליצירה]
