עיניים נוגות, חודרות
ספיקת שפתיים מתנצלת
נקודת חן כמעט באותה נקודה
שעל ירכי
יוני 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נבי"ש/ תולעת- אכן מטריד, מטריד מאוד אפילו. ליתוש- תודה, אבל למה "אתה"?. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! מזדהה כל-כך... {עכשיו כבר אין לך את הדילמה הזאת עם הוופלים? כי לי עדיין יש...}. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכן. א. אני לא מתיימרת להיקרא משוררת. ב. מה שחשוב לדעתי זה לא "למה התכוון המשורר" אלא מה השיר מעורר בקורא ומה הוא אומר לו. ג. אני באמת לא לגמרי זוכרת מה עבר במוחי כשכתבתי את זה לפני 6 שנים, אבל יש לי כמה רעיונות שלא זה המקום לפרטם. ד. הרבה פעמים - ובמיוחד באותה תקופה - אני כותבת בלי תכנית מסודרת ורעיון מוגדר, אלא "שופכת" משהו שעולה בי. ובדיוק בגלל זה- ר' סעיף א'. [ליצירה]
- [ליצירה] (: אתה מתכוון לזה שגם בשיר השני הזכרתי שדים? וואלה. אכן לא שמתי לב. בכל מקרה, אלה שדים אחרים לגמרי... [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שלא הסברת את התגובה שלך. אם יש לך משהו להגיד- תגידי אותו בצורה ברורה. תגובה כזאת נראית כאילו הכוונה היחידה שלה היא לפגוע, והיא בטח לא מהווה ביקורת בונה - שבשבילה יש את האפשרות להגיב. אם, למשל, היית מסבירה שמה שכתבתי גורם לך לתחושת אי-נוחות ואפילו גועל, הייתי יכולה להגיד שזה חלק ממה שהשיר אמור להעביר ולפיכך אני שמחה על תגובתך, שמעידה על זה שהצלחתי בכך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמודי! גם אני בעד פתקים. וגם אם הבוסית לא אוהבת, אני בטוחה שיש מי שישמח לקבל פתקים נחמדים שכאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] קפצתי לביקור נוסף וגיליתי שלא השארתי כאן תגובה. אז רק שתדעי שבעיניי זה פשוט שיר נפלא. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] המון תודה על התגובות המחממות. ישועות- אכן. הכותרת אמורה להכניס קצת הומור עצמי על החלומות על האביר על הסוס הלבן... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. בהחלט יתכן. יחד עם זאת, זה שיר שנכתב בנימה הומוריסטית לפני יותר מ-6 שנים וההתייחסות שלי אליו היא בהתאם... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר, אבל אני לא מרגישה ראויה למה שכתבת... וכמו שנשמת כתבה- יש כאן הרבה יוצרות טובות. אני ממש מתרגשת מהתגובה שלך, איזו מחמאה! ובקשר לכינוי- למה צורם? ולא- לא התיימרתי לשנייה להציג את עצמי כיונה וולך החדשה, רק השאלתי ממנה ביטוי יפהפה בעיניי. ואשריך שאתה מאיר ויזלטיר החדש... ולסיום- שוב תודה. [ליצירה]
תגובות