יש לך שירים שהם בעצם שורות רהוטות עם משמעות שאין לה תכלית כל עוד הם באים לבדם
תאר לך שהיית יוצר תהליך שמביא את הקורא בהכרח לשיר הזה או כל שאר השורות שלך
הסוף היה התכלית השורה הייתה מקבלת משמעות ותכלית
ככה סתם היא עוד שורה שכל אחד רואה בה משהו יפה כשהוא מגיע אליה ממקומו שלו ונתקל בסוף במילים שלך כאשר המשמעות שלהם לא יכולה להיות ברורה לו כמו שהיא ברורה לך
זה לא אומר שכל אחד לא יראה דברים מפרספקטיבה שלו
אלא שהוא יראה דברים דרכו דרכך דרך השיר. זה מה שאתה צריך לשאוף אליו אני לא יודע אם אתה שואף אליו או לא אבל ניראה מהיצירות שלך בינתיים שלא
ניראה לי אבל שאני טועה
[ליצירה]
יש לך שירים שהם בעצם שורות רהוטות עם משמעות שאין לה תכלית כל עוד הם באים לבדם
תאר לך שהיית יוצר תהליך שמביא את הקורא בהכרח לשיר הזה או כל שאר השורות שלך
הסוף היה התכלית השורה הייתה מקבלת משמעות ותכלית
ככה סתם היא עוד שורה שכל אחד רואה בה משהו יפה כשהוא מגיע אליה ממקומו שלו ונתקל בסוף במילים שלך כאשר המשמעות שלהם לא יכולה להיות ברורה לו כמו שהיא ברורה לך
זה לא אומר שכל אחד לא יראה דברים מפרספקטיבה שלו
אלא שהוא יראה דברים דרכו דרכך דרך השיר. זה מה שאתה צריך לשאוף אליו אני לא יודע אם אתה שואף אליו או לא אבל ניראה מהיצירות שלך בינתיים שלא
ניראה לי אבל שאני טועה
[ליצירה]
יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם.
אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה.
מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב).
יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה).
אשמח להמשך...
תגובות