הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
אפשר לראות בזה משל עמוק לשיעבוד היוצר ליצירתו, ועל משבר אכזבת ההשקעה האובדת. אבל נחמד בהרבה פשוט לקרוא את הסיפור כמו שהוא, עד ה'סוף מרגש עם פואנטה'
תודה
[ליצירה]
אני מתנצל על 'למה כיצירה שלך?', לא הבנתי שאתה ציירת את המפה.
הטכניקה אמנם מצויינת, והמפה חלקה, ברורה, וחפה מפגמים. עדיין, למרות השאיפה המובעת בה, היא נראית לי כסרטוט סכמתי, אך זה כבר ענין של טעם.
[ליצירה]
הנימוס מחייב...
סיפור יפה, כדאי לערוך אותו - יש כמה שגיאות (איכשהו, 'מי השטפון' במקום מיי, כמה שגיאות פיסוק), וכדאי לשנות את הניסוח ל'גבוה' יותר, כדי שיתאים לאוירת הקונצרט.
תודה
[ליצירה]
קצת מבולגן, לא? מי זה סימבה? מי זה יעקב רובין? למה ההקדמה בסוף? ולמה הוספת הפניה להקדמה באמצע?
ניסוח השיר מסורבל: למה 'אותו אדם'? אתה כותב עליו תאור ארוך, ומגיע לסיום - 'הוא חטף כבר מספיק' אחרי משפט ארוך מדי.
החרוזים עקומים - 'והוא יושב לא זע\כיוון שדודו רע' - ההטעמה שונה. 'המוות אורב בדרך הרעה\ועם אחים מלחמה' - המשפט הראשון ארוך יותר ו'רעה'\'מלחמה' לא מתחרזים כל כך טוב. מה זה 'נוזלים בלי מפסיק'? ממתי גידים נוזלים?
'ככל שיכל' - 'יכול', 'קשר את אצבעו\לעמוד ההיכל' - למה התכוונת? 'קפאו שד' - 'כפאו שד' (כפייה, לא קפיאה)
למה 'משל למה הדבר דומה'? למה המשל הראשון צריך משל נוסף כדי להסביר אותו?
[ליצירה]
אני לא מאמין לזקן הזה. נראה לי שהוא סתם היה רעב ורצה לבלבל את הילדה כדי שתאמין לו שהוא יודע מהו אושר ותקנה משהו. המשפטים שלו מסורבלים, כנראה הוא קיווה להסתיר מאחורי הניסוח המפותל את העובדה שאין לו מה לומר.
זה בעצם לא הסיפור של הנסיכה, נכון? הנסיכה היא סתם תירוץ כדי להראות כמה האנשים טפשים ומסכנים. אבל אם זה לא הסיפור שלה אלא של הזקן החכם, אז תני לו לספר - שיראה לנו איש אחרי איש, שיראה לנו את חייו, סבלותיו, חיוכיו, יאושו. הוא הרי רוכל זקן ומנוסה, וודאי יש לו מה לספר.
אז מה אני רוצה ממך? אם את רוצה לחנך - הקטע לא משכנע. הזקן מדבר על 'אושר' ו'חופש' מעורפלים ולא על 'אנשים מאושרים וחופשיים', ובמשפט אחד הוא אומר גם 'לצפות לשובם של הרגעים הקטנים' וגם 'להשתחרר מהשיעבוד לחלומות', נראה לי שיש כאן סתירה.
אם את רוצה לספר - ספרי, אל תסכמי. מי היא הנסיכה? למה היא יצאה מהארמון? (לא סתם 'קצה בארמונה המגונן', מגונן ממה? היא באמת לא יצאה מעולם?) את מי היא פגשה? (לא סתם 'כפריים', 'שודדים', 'עירוניים', אנשים, עם פנים, מילים, חיים), תתארי את השינויים כך שגם אנחנו נתאכזב יחד איתה.
מה המסקנה בסוף? הזקן באמת מאושר, או סתם זקן?
ברוכה הבאה, בהצלחה!
[ליצירה]
יש נהגת אגד! לפחות אחת, ראיתי בכפר סבא. אבל זה היה מזמן, אולי כבר פיטרו אותה. שוביניסטים!
זה לא ממש שיר, זה הרהור בשורות קטועות. אם תחבר את השורות לא ישתנה כלום. רק ההרהור השלישי נוטה להיות 'שירי'.
[ליצירה]
איזו אבירות!
המגן הנועז, לא יגלה פחד מאיש בצאתו לקרב למען בת חסותו, ולא יחשוש אף להמתין בבית ולנקות את השטיחים כאחד האדם.
רק ממנה הוא ירא מעט...
[ליצירה]
הערגה הזו כואבת, כמעט משפילה, ואת כותבת אותה בסגנון מרשים, נהדר.
הניקוד השתבש קצת (חולם במקום שורוק, מְפֶרֶץ אמור להיות מִפֶּרֶץ, חיריק ודגש בפ', יש עוד טעויות)
תודה על השיר, ברוכה הבאה, בהצלחה.
[ליצירה]
תגובות