העיר אשר הרים סביב לה...
עיר קשה של אש ודם.
הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית.
שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ?
ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים.
ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת-
העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות.
[ליצירה]
אבניה ברזל
העיר אשר הרים סביב לה...
עיר קשה של אש ודם.
הטופוגרפיה חזקה והאנשים אינם אלא התבנית.
שלוש דתות ועוד נשאר מקום לאנשים ?
ובשביל "בואי נכונה" צריך רוח ים.
ובכל זאת גם רכה, מחבקת ומקבלת-
העוצמה שבכוח, הויתור שבעקשנות.
[ליצירה]
נו באמת.
"כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.).
"התעכבות"? אולי עיכוב.
החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה.
תגובות