רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שכה אחיה, שאני אסכים אי פעם אם שמואל ירושלמי??? מסתבר שקוראים ניסים! אמנם אני לא חושבת שחינוך לכל הוא תקווה לחיי שקט ושלווה, אבל אני משוכנעת שיש בכוחו לשבור את מעגל העוני ולאפשר לבני עניים פרנסה ברווח (ולמי שהכסף עדיין לא עיוור את עיניו להיות אדם בעל נשמה רחבה). אנחנו שובתים בינתיים חודש, ואני מקווה שהשביתה תגיע לסיומה (במהרה) עם הסכם ראוי (ולא שבתנו לשוא). [ליצירה]
- [ליצירה] האף שלי לא אוהב את זה (אבל את בתש דווקא כן) [ליצירה]
- [ליצירה] עצמי ואני בילבלו אותי כהוגן. קשים הם חיי הסכיזופרן.. הקטע היה עשוי להיות חמוד לולא השורה האחרונה אבל היא בועטת בבטן המתגלגלת ומורידה עלי חשיכה... ברוך שובך, התגעגתי (ונשארתי בגעגועים) [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישים את הכאב שנוטף מכל מילה. הכתיבה שלך מקוטעת וקופצת כמו המחשבות. יש פה ביטויים ודימיים שאני עוד צריכה להבין. כמו תמיד את כותבת כאב בצורה מדהימה, הלוואי שיום אחד תכתבי על השמחה (אמן). [ליצירה]
- [ליצירה] הידד! סנונית ראשונה של אופטימיות ! כשהאושר לומד להשלים עם כל הכאבים אז אין כבר מאבק בינהם, אז מגיעה השלווה. (הלוואי וגם אני אזכה...) [ליצירה]
- [ליצירה] הי, היה ממש משמח לגלוש לאתר ולגלות סיפור של כריסטופר רובין! חמוד חמוד חמוד! איזה יופי להם הלוואי שלא ילכו לאיבוד אחד לשני שוב. הערה קטנונית אחת כי אני חייבת- קו 400 מגיע לבני ברק מקסימום בבוקר מוקדם לגבעתיים, בקו הזה בת לא מתיישבת ליד בן! (קצת הגזמתי). [ליצירה]
- [ליצירה] כשיגיע השקט המיוחל פתאום תגלה שאתה לא יכול בלי הזמזום הבלתי פוסק ובלי התופים הרועמים. החיים סתם משעממים בלי הרפתקאות בלגנים וילדים צורחים. השקט הפסטורלי בין העננים יפה רק על הנייר ובחלום. נעזוב את הציניות- אהבתי ממש את הביטוי "שווא של אמצע" ואת הרוגע שהשיר משרה למרות הרעש. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח, זה לא יפה (פויה ילד רע) להשליך כל יצירה על הכותב שלה. אילה, אני קראתי לסיפור הזה כשהדודה פולי פגשה את פוליאנה, אבל הפיצול שלי שמפרסם את מה שאני שולחת לו למייל לא שם לב אז הוא קרא לזה ככה הכותרת שווה החלפה? [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי, זהו הוא מת. אתה יודע כל הדם וזה, הוא התאבד מאהבה נכזבת, אבל אז הוא קם לתחיה וכמה שהוא איחל לה רע הוא כמהה אליה, והיא באה, אז יש סוף טוב לתיאור הפלסטי המאוד מאוד, איך נגיד? מבחיל? זה לא לחם חוקי, אבל קראתי, עד הסוף, כי זה מוזר ומעניין (בגלל המוזר) האמת? תהיתי לעצמי מה לקחת לפני שכתבת את זה [ליצירה]
- [ליצירה] פרודיה מצויינת! אהדתי. [ליצירה]
תגובות